• מה קורה כשאנחנו מתמסרים לכאבו של הילד שלנו?

    יש כאן מישהו בקהל שלא חש ייסורי מצפון על הטלטלה שהוא העביר את הילד/ים ברגע שהחליט לצאת לרילוקיישן? אל תענו… אין חיה כזאת… ייסורי מצפון הם אחד מהמרכיבים של ההורות, בין אם נרצה ובין אם לאו. הבעיה עם ייסורי המצפון מתחילה כאשר הם מנהלים את הדרך בה אנחנו מגיבים.

  • שב ילד שב

    גשם כבר יורד וזה קיץ. מילווקי, נו. ב 1988 הייתי חייל בבסיס סאנור שזה אי שם מעבר לקו הירוק. זו הייתה האינתיפאדה הראשונה ושלמה ארצי יצא אז לסייר מעבר לקו הירוק, חמוש בבנו ובספר "הזמן הצהוב" של דויד גרוסמן. התוצאה הייתה האלבום "חום יולי אוגוסט" אותו שמעתי עשרות פעמים בווקמן שלי בזמן הנסיעה מנתניה לסאנור, […]

  • הדשא של השכן ירוק יותר (לפחות בפייסבוק…)

    מי מכם שנסע לרילוקיישן ולא פעיל בפייסבוק – שירים יד. או! ככה חשבתי. עבור רובנו, הפייסבוק הוא אחת מהדרכים המוצלחות יותר להתעדכן במה שקורה בארץ, וגם, יותר חשוב – להעביר קצת מהחוויות שלנו ברילוקיישן אל חברינו וקרובינו שנשארו בישראל.

טיול גיבוש עצמי

באחד מסופי השבוע האחרונים היה ברשותנו רכב שכור למספר ימים, אך התכניות למענן הושכר השתנו, וכך התעוררתי לבוקר בו מר בחור יצא לבד עם הבנות ואני נשארתי לבד עם הרכב. זה לא חוקי לבקש יותר מזה.

לגור רחוק מההורים

סימביוזה- סוג של יחסי גומלין בין אורגניזמים בטבע, בו שני הצדדים מפיקים תועלת מהקשר. מגיע סופ"ש נוסעים לסבא ולסבתא, הם מחכים כבר כל כך הרבה זמן לראות את הנכדים (למה לא באתם שבוע שעבר?) אתם מחכים כבר כל כך הרבה זמן להניח את הראש על הכרית ולישון בשקט, בלי לשמוע איזה זאטוט מתלונן – משעמם […]

משלוחה לתל אביב

מחנה קיץ בניו יורק, קייטנה בעגה העברית, זה דבר סופר יקר (באנגלית ובעברית כאחד!) אז לאחר בדיקות ותהיות, חיפושים ושאלות, וגם בגלל שאמא עזבה את העבודה והחליטה בשלב זה להגשים חלומות משל הייתה בת 22 שוב (תוהה האם יש גיל בו צריך להפסיק לחלום?), החלטנו שהבכור על סך גילו ואופיו (כמעט 6 וסופר חברותי) יסע לקייטנת […]

מחשבות של אחרי ברקסיט

בוקר שישי שעבר היה סוריאליסטי. התעוררתי ב-4:30, ולמרות שכבר היה אור בחוץ, הכל הרגיש מאד חשוך. הפער בין המצביעים לעזוב ואלה שהצביעו להישאר כבר עמד על 800 אלף, ונראה שעם כל אחת מ-80 הקלפיות שעוד נותרו, הפער רק הלך וגדל.

רילוקיישן Part 2

בואו הפעם נתחיל מהסוף. אני התחלתי לפחד, התחלתי לחשוש מהסיטואציה שעד כה הייתי כה בטוחה בה ובדרך שטוויתי לעצמי (גם הדרך הזו לקחה זמן). כן, בעלי התקבל לעבודה טובה, תאגיד אמריקאי ענק, הטבות, בונוס חתימה, בונוס רילו, וכו' וכו'. כבר הבנתן/ם את המסר. אז מה הקאצ'?

מה עושים עם כל הטיקים האלה?

במהלך החיים שלנו בצרפת, הופיעו מיני "טיקים" מוזרים אצל בננו הקטן; היתה לו תקופה של מצמוצים עזים בעיניים (עד כדי כך שאנשים שאלו אותנו אם יש לו בעיית ראיה), תקופה של כחכוחים מוזרים בגרון ותקופה של הרחה בלתי רצונית (ובלתי פוסקת) של אצבעות הידיים.

בריטניה ביום שאחרי המשאל: יחסינו לאן?

אז בריטניה עשתה את מה שאף אחד לא ציפה שהיא תעשה, והחליטה לעזוב את האיחוד האירופי. ספרי ההיסטוריה האירופיים עוד ידברו רבות על ה-23 ביוני 2016, אבל בעוד התקשורת העולמית מנסה לנתח את ההשלכות ארוכות הטווח האפשריות של מה שקיבל זה מכבר את הכינוי "ברקסיט", מאות אלפי בעלי דרכונים אירופיים בבריטניה וכאלה שמעוניינים להגר לבריטניה […]

ללדת בשוויץ: חמישה כוכבים, מאוורר וילד

יום הולדת שנה של הזאטוט כבר נראה באופק, וזהו זמן מתאים לספר על חוויות הלידה בשוויץ.

נעים להכיר, זאת שוב אני

בשנים האחרונות עברתי שני תהליכים מעצימים במיוחד; האחד היה מסע מאתגר עם משפחתי בדמות רילוקיישן ל"חור" בצרפת (עליו כתבתי בהרחבה בבלוג רגלי צפרדע) והשני היה לימודי הדרכת הורים במרכז מיכל דליות. כיום, לאחר שזה נגמר וגם זה, כל שאני יכולה להצטער עליו זה שלא למדתי הדרכת הורים עוד לפני הרילוקיישן…

עכשיו תורי!

מר בחור לגמרי פרגן כשהודעתי לו שעכשיו תורי ואני נוסעת לבודפשט ל-8 ימים ויהיה עליו להקדים ביומיים את חזרתו מעוד כנס בוושינגטון הבירה.

רגע לפני החלום

הפחד הכי גדול בהגשמת החלום הוא כשהחלום אכן מתגשם. כשרק הכרנו, אחד נושאי השיחה הראשונים שלי ושל מי שתהפוך לימים לאשתי, היה הרצון של שנינו לחיות מספר שנים בחו"ל במסגרת כזו או אחרת. לא ממש היה לנו מושג איך זה יקרה והאם בכלל זה יקרה, אבל אני מניח שזה היה עוד חלום שקיים אצל הרבה אנשים.

זו לא את, זה אני

זה אולי כמו לצאת מהארון ולהיות מי שאתה באמת. זה אולי כמו אחרי שנים רבות באותו מקום עבודה, לעבור למקום חדש שמתייחס אלייך ממש טוב, עד שאתה לפתע רואה את כל הדברים שהיו לא נכונים במקום שעזבת. זה אולי כמו להיפרד ממישהי שלא עושה לך טוב ולהרגיש משוחרר, אבל תמיד להתגעגע ולקוות שאולי היא תשתנה […]

אחרי שנתיים: החלום ושבריו

ובחלומי ראיתי את עצמי נפגשת עם חברות בבית קפה שווה אחרי שהזעתי את עצמי לעייפה בחדר הכושר. ובחלומי טיולים יומיומיים באי וסופי שבוע בויאטנם ובתאילנד, ופגישות עם אנשים מכל העולם, ובחלומי סופסוף התקדמתי בדוקטורט, וגם פעילות קהילתית הייתה בחלומי, וכמובן קצת לכתוב בטעם וקצת לקרוא בטעם.

אהבתם? עשו לנו לייק!