אחרי לידה בסיליקון ואלי? את לא לבד: גלי בק מחברת בין אמהות

נהוג לומר שמי שהמציא את המושג "חופשת לידה" הוא גבר  שסבל מחוסר הבנה מוחלט ביחס למה שקורה בבית בחודשים לאחר הלידה. מכיוון שממילא מדובר בתקופה מאתגרת, ברור מאליו עד כמה היא מורכבת עבור נשים שנמצאות ברילוקיישן, רחוקות מרשתות התמיכה ומהמשפחות שלהן. גלי בק, מנחת קבוצות שחיה בפאלו אלטו, יזמה והקימה בשנים האחרונות שורה של מסגרות שמאפשרות לנשים ואמהות שחיות בעמק הסיליקון ליצור רשתות חברתיות תומכות חלופיות. 

galiback 2גלי בק, מנחת קבוצות, מתגוררת בחמש השנים האחרונות בעמק הסיליקון. מאז שנחתה שם בעקבות רילוקיישן של בן זוגה, היא הספיקה להקים קבוצות תמיכה שמהוות משפחה חלופית עבור עשרות נשים  שנמצאות בעיצומם של תהליכי חיים מורכבים, כמו הריון ולידה, הורות ונחיתה ברילוקיישן. בשלוש השנים האחרונות התקיימו עשרות מפגשים של קבוצת "אמהות מדברות בקליפורניה",  מסגרת חוויתית שבה מתקיימים מפגשים ופעילויות לנשים בהריון ולאמהות אחרי לידה ושל קבוצת "נחיתה רכה" קבוצת תמיכה, אותה היא מנחה עם הפסיכולוגית ענת ברקאי,  שמיועדת לנשים שמתמודדות עם תקופה ההסתגלות לרילוקיישן.

מה גורם למי שמעולם לא עסקה ביזמות עסקית להפוך, דווקא במהלך רילוקיישן, ליזמת ולהגשים חלום מקצועי? גלי מספרת שהכל מתחיל מהסיפור האישי שלה כאמא: "תמיד רציתי להיות אמא, רק לא ידעתי שהדרך להגשמת החלום תמשך חמש שנים. לאחר שנולדה בתי הבכורה הייתי מאושרת עד השמיים.  האמהות הייתה הדבר שהכי רציתי, אבל גם טלטלה רגשית לא פשוטה. אני, שלמדתי ובניתי לי קריירה, שהייתי עצמאית, שעשיתי מה שרציתי עם הזמן שלי, שנהניתי מהחופש, הייתי צריכה פתאום לדאוג ולטפל ביצור קטנטן ותובעני שנולדה עם צרכים ראשוניים של חום ומגע והתייחסות בלי הפסקה ושלא יודעת שלאמא שלה יש צרכים משלה.  ובמקביל, ההורמונים שמשתוללים, הבכי שהופיע אחרי שלושה ימים, הגוף שהשתנה, הציפיה שלי מבן זוגי, מהמשפחה שלי, שלו, הבדידות, העצות והבלבול הגדול שכרוך בהצטרפות ילד למשפחה".

כדי לפרוק את הרגשות ולהתמודד עם הקושי  גלי הצטרפה לקבוצת "אמהות מדברות",  "החוויה שלי מהקבוצה הייתה מדהימה ומנחת הקבוצה, דיאנה  אידלמן, הפכה למורה עבורי. הכרתי אמהות עם תינוקות שהיו במצב דומה לזה שאני הייתי בו, יכולתי לשתף ולהתייעץ, וגם זכיתי בחברות אמיצה שנמשכת עד היום". מתוך ההשתתפות בקבוצה התעורר אצל גלי רצון להעביר לאמהות אחרות את החוויה המשמעותית שהיא חוותה; "במשך שנים עבדתי במערכות ציבוריות והתחלתי לחשוב על הקמת עסק משלי שיתמקד בהנחיית קבוצות של אמהות, במקביל, בעלי קיבל הצעת רילוקיישן. יצאנו להרפתקאה המשפחתית הזו מתוך הבנה  ברורה שאני בעיצומו של תהליך צמיחה אישי ומקצועי שקשה לי לוותר עליו ולכן אישור עבודה שיאפשר גם לי לעבוד בארה"ב יהיה הכרחי".

גלי מספרת שמבחינתה המיזם היה יותר מהכרח אישי, אלא נבע גם מכך ששנה אחרי הנחיתה וההתמקמות בפאלו אלטו היא זיהתה "צורך אקוטי לתמיכה בנקודות במצבי חיים רגישים – הריון, לידה, ואפילו המעבר עצמו, כל התהליכים הללו מתרחשים בריחוק מקהילת המקור והמשפחה בישראל. כל לידה מהווה חוויה מאתגרת,  והיא כזו במיוחד כשאת נמצאת רחוק מהמשפחה ומהארץ. הישראליות שחיות בחו"ל מאבדות את מקורות התמיכה הטבעיים שלהם, ולכן היה חשוב לי להקים קבוצה שתהווה תחליף. עבור נשים שיולדות במדינה זרה הקבוצה היא מתנה, הן יכולות להנות מהשיתוף ולמצוא תמיכה בקשרים חדשים עם אימהות שנמצאות במצב שלהן".

galiback3

"בכל פעם שנפתחת קבוצה", היא מספרת, "המפגש שלי עם אמהות אחרי לידה ממלא ומרגש אותי אימהות היא לא דבר מובן מאליו ואני חוגגת בתוכי עם כל אמא ואמא את ניצחון האימהות שלי ושלהן. אני אוהבת כל רגע במפגש איתן ואני מחוברת אליהן באופן עמוק.  המפגשים שלנו בנויים ברוח הזו. חלק מהנשים שמשתתפות בקבוצה, הן אמהות חדשות שעבורן זו הפעם הראשונה שבה הן העזו לצאת מהבית עם התינוק החדש". גלי מרחיבה ומספרת על המפגשים, "בכל קבוצה משתתפות בין 6 ל 10 נשים ואנחנו נפגשות לשישה מפגשים בחדר שניתן לנו על ידי השותפים הנהדרים שלנו במרכז ICC/JCC.  ב-ICC – מרכז הקשר הישראלי בפאלו אלטו, נותנים לנו גב ותמיכה ומחזקים את הפעילות שלנו.  יש כאן את כל התנאים הפיזיים לאמהות – זו סביבה נוחה להנקה, האכלה, החתלה, אבל  הקבוצה מספקת גם את כל התנאים הרגשיים; זו קבוצה סגורה ואינטימית שמאפשרת לנשים שמשתתפות בה להיפתח  ולשחרר קצת ובמקביל, המשתתפות מכילות זו את זו באופנים כל כך מרגשים וכתוצאה מכך נוצרות כאן חברויות קרובות ועמוקות שנמשכות גם אחרי שהקבוצה מסתיימת".

גם את קבוצת התמיכה "נחיתה רכה" שמיועדת לנשים שמתמודדות עם המעבר ואותה היא מנהלת עם שותפתה הפסיכולוגית ענת ברקאי, היא הקימה כתוצאה מההבנה שהתהליכים שהיא חוותה לאחר המעבר לעמק הסיליקון, אינם ייחודיים רק לה; "הגענו לקליפורניה עם שלושה ילדים קטנים שלא ידעו מילה באנגלית. השנה הראשונה הייתה לא קלה. אני הייתי עסוקה בלעזור להם להתאקלם במסגרות. התנדבתי המון בבתי הספר ובגנים כדי ליצור לנו  מערכת תמיכה חדשה וחברויות חדשות שימלאו את מקום המשפחה והחברים שהשארנו בארץ. ובמקביל, בכיתי המון. היה לי מאוד קשה,  למרות שרציתי לעבור לקליפורניה, השנה הראשונה הייתה מורכבת מהרבה געגועים ובכי.  אבל מתוך הקושי יצאתי מחוזקת. אחרי שהקבוצה הראשונה של "אמהות מדברות" יצאה לדרך, התחלתי לחשוב על קבוצת "נחיתה רכה" וכל כך הצטערתי שלי עצמי לא הייתה קבוצה כזו שתלווה את הנחיתה שלי בעמק הסיליקון.  התייעצתי עם מי שהפכה לשותפתי בניהול והנחיית הקבוצה, הפסיכולוגית ענת ברקאי, והיא חיזקה את מה שהרגשתי, גם מתוך הפרספקטיבה האישית שלה כמי שעברה רילוקיישן וגם מתוך ההבנה הפסיכולוגית של מעבר שכזה. שתינו הרגשנו שאילו הייתה קיימת קבוצה כזו כשהגענו, המעבר שלנו היה עשוי להיות הרבה יותר קל. ענת הצטרפה והחלטנו להקים קבוצה כזו בעצמנו".By Brocken Inaglory (Own work) [CC-BY-SA-3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0) or GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html)], via Wikimedia Commons
לדברי גלי, אחד הקשיים המובהקים שעולים בקבוצה הוא הגישור בין הדימוי למציאות: "כשעוברים לוואלי הכל נראה מבטיח וקוסם, אבל הנחיתה, בחלק ניכר מהמקרים, לא כל כך רכה. נשים מגיעות למקום חדש, לא מכירות אף אחד, צריכות להציג את עצמן ולהכיר חברות חדשות ודווקא אז הן מרגישות בדידות. מאוד קשה לפתוח שיחה עם משהי שרק הכרת ולאמר לה שיש לך מצב רוח רע כי את מתגעגעת הביתה, כי נתלשת ממקום העבודה, כי הילדים במשבר, או כי בן הזוג מושקע במקום העבודה החדש.  הקבוצה, כך מספרת גלי, נולדה מן  הצורך להקל על הבדידות הזו, "הנשים שמגיעות לקבוצה חולקות סוד משותף,  קשה להן הרבה יותר ממה שהן ציפו. אנחנו עוסקות הרבה מאוד גם בנושאים כמו אמהות בארץ זרה, בדידות והריחוק מהמשפחה, הגעגועים והרצון שהמשפחה בארץ תהיה שותפה בגידול ובהתפתחות של הילדים שלי".

גלי עונה בצורה חד משמעית על השאלה מדוע העבודה בקבוצות חשובה לה כל כך, "אני מאמינה גדולה בכלי הקבוצתי כמיקרו-חברה. בקבוצות נוצרים במהירות קשרים עוצמתיים שמספקים תמיכה ותחושת בטחון במיוחד על רקע היעדר המשפחה. החברים פה הם מיני-משפחה וקיים צורך  חזק מאוד למצוא מעגלים חברתיים. הקבוצות נותנות מענה על הצורך הזה. הנשים שמשתתפות בקבוצה יוצאות ממנה עם חברות חדשות. יותר מכך, שלש שנים לאחר שיצאה לדרך הקבוצה הראשונה של "אמהות מדברות", אני מלאת גאווה על כך שלאמהות אחרי לידה יש כתובת ומענה רגשי בתקופה כה משמעותית להן, תקופה בה הן מתמודדות עם עומס רגשי עצום ועם התובענות המוחלטת הכרוכה בטיפול בכל הצרכים הפיזיים של התינוק החדש והמשפחה המשתנה".

גלי מסבירה שהביקוש למסגרות נוספות גרם לה ליצור תוכניות וקבוצות נוספות שתומכות באמהות ומסייעות להן להכיר מעגלי תמיכה חדשים. בנוסף, במהלך השנה האחרונה היא ערכה, לראשונה, הפנינג לאמהות אחרי לידה ולנשים בהריון. אולם, לדבריה,  החלום הגדול שלה הוא  "בית  קהילתי לנשים שילווה אותן בשלבי החיים האלו, התאקלמות במקום חדש, אמהות ראשונה והורות".

מה הן ההמלצות שלה למי ששוקלת יזמות ונמצאת במצב דומה לשלה? "אשה עושה מפנה בתחום הקריירה בממוצע כל שבע שנים. רילוקיישן הוא הזדמנות לפתוח פרק חדש, ולהגשים את עצמך. אם את עושה רילוקיישן עם המשפחה ואת מגיעה מתחום הטיפול יש מגוון אפשרויות של לימודים והכשרה טיפולית, פעילות התנדבותית ועיסוקים המשיקים לעיסוק הטיפולי ואני מאמינה שחייבים לנסות וליזום. אני הגעתי לקליפורניה והתחלתי ממש מהתחלה, היו לי קשרים אישיים ומקצועיים בארץ, אבל כאן נדרשתי לבנות הכל מחדש. זה לא פשוט להקים משהו חדש משלך במקום חדש.  אני אוהבת כל רגע בעשייה המקצועית. זה שכר נהדר לעבודה קשה. זה שווה את זה".


תגיות:, , , , , , , , , , , , , , ,



עדיין אין תגובות

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!