על ילדים ורילוקיישן

עפרה שפר ברוש

על עפרה שפר ברוש

עפרה שפר ברוש, מדריכת הורים בשיטת מיכל דליות אשר חייתה עם משפחתה כשנתיים וחצי ברילוקיישן בצרפת, חוזרת עם בלוג חדש ובו כל מה שאתם צריכים לדעת על ההורות שלכם ברילוקיישן.

איזו קופת חיסכון יש לילד שלך?

כאשר אני משוחחת עם הורים שמגיעים להדרכה והם מספרים לי על הילד "הבעייתי", אני מבקשת מהם  מידע משלים על ההתנהגות של הילד – איך הוא מתנהג בבית? איך הוא מתנהג עם חברים? איך הוא מתפקד בגן או בכיתה? 

לא תופתעו לשמוע שילדים יכולים להתנהג באופן שונה בזירות שונות. מה שבכל זאת מעניין בנפשם של ילדים, זאת העובדה כי גם בנפש שלהם יכולות להיות "התנהגויות" שונות במצבים שונים.

בספר "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים" של מיכל וימר, אותו היה לי הכבוד לערוך, היא מתארת מודל רגשי שפיתחה ואשר באמצעותו אפשר להבין טוב יותר את מצבו הנפשי של הילד שלנו, במישורים שונים.
מודל קופות החיסכון מדבר על כך שלכל ילד יש 3 "קופות חיסכון":
– קופת חיסכון קוגניטיבית
– קופסת חיסכון חברתית
– קופת חיסכון רגשית
לדבריה, המצב בו הילד מאוזן, הוא מצב בו בכל אחת מקופות החיסכון יש לו מספיק מלאי;
בקופה הקוגניטיבית יש לו די והותר כישורים ללמוד, להבין את סביבתו, לצמוח ולהתקדם, בקופת החיסכון החברתית יש לו מצב חברתי שמניח את דעתו (הרבה חברים או מעט חברים טובים – בהתאם לאופיו של הילד), ובקופת החיסכון הרגשית יש לו חוסן נפשי שמאפשר לו לצלוח אתגרים מבלי להישבר.
אצל רוב הילדים, לא כל הקופות מלאות, אולם לפחות אחת או שתיים מלאות במידה כזאת שאם הילד נתקל בקושי חברתי, למשל, הוא יכול "ללוות" מהקופה הקוגניטיבית או הרגשית כדי להתמודד עם החסר.
או למשל, אם הילד אינו טוב בלימודים, אך הוא במצב רגשי וחברתי מצוין – הוא מפצה על העניין הלימודי באמצעות "הלוואה" מהקופה החברתית והרגשית.

ילדים במשבר או במצוקה, חווים חסר משמעותי ("אוברדראפט") ב-3 הקופות גם יחד;
ובכן, ילדים שיוצאים עם משפחתם לרילוקיישן, חווים, בהכרח, אוברדראפט משמעותי בקופת החיסכון החברתית והקוגניטיבית. הם מגיעים "חסרי-כל" אל המדינה החדשה, ואם אין להם קופת חיסכון רגשית מפוצצת – הם עלולים להיקלע למשבר של משיכת יתר שייקח להם הרבה זמן לכסות.
וכאן מגיע התפקיד ההורי שלנו: כאשר אנחנו מגיעים למדינה זרה, ולאורך התקופה הראשונה של החיים בה, עלינו לחזק את קופתו הרגשית של הילד כדי שיהיה לו מהיכן "ללוות משאבים" כדי לפצות על החסר בקופות האחרות.
מה זה אומר לחזק את הקופה הרגשית של הילד?
להאמין בו בכל ליבנו ולשדר לו את זה; להכיל את המצוקות שלו מבלי לדרבן אותו "שיסתדר כבר"; לשנות את הדרישות שלנו ממנו אם הן גורמות לו להילחץ; לחזק את מעמדו במשפחה; לתמוך בבחירות שלו, וכן הלאה.
אם הילד שלנו ירגיש אהוב ובטוח, לפחות בין כותלי הבית, הוא יוכל לצאת אל העולם מחוזק יותר (בדיוק כמו בסרטון האסימונים. אם אתם לא מכירים, לחצו. סרטון חובה לכל הורה, בעיקר מדקה 05:00).

עוד בספר המופלא הזה, מופיעה דוגמה נהדרת לתהליך שעובר ילד בן חמש וחצי ברילוקיישן, דרך הציורים שלו:

1

ציור שצייר לאחר הנחיתה בארץ החדשה- לחץ חזק, כעס על המעבר, סגירות ותחושת תלישות (3 קופות מרוקנות).

 

שקופית2

ציור לאחר חודשיים – לחץ נפשי ולימודי כבד, עדיין אין שורשים ושייכות, אך מתחילים לבקוע ניצנים של צמיחה (תמיכה הורית שממלאת מעט את הקופה הרגשית).

 

שקופית3

ציור לאחר חצי שנה ברילוקיישן – הסביבה מתחילה להתמלא, העצים כבר אינם עומדים בדד ונוצרת תחושה יותר הרמונית (הקופות מתחילות להתמלא, בעיקר זו החברתית. לא בטוח שהיו לו חברים כבר, אך הוא לפחות הרגיש שהוא מסוגל לייצר כאלה).

 

אכן, מדובר בתהליך טבעי, ידוע ומוכר לכולנו… אבל יש לנו מה לעשות וזה בעיקר להתאים את הציפיות שלנו למציאות החיים ולילד עצמו, לדעת מה חסר לו ולחזק את הקופה שתוכל לפצות על החסר.
בהצלחה!

 


תגיות:, , , , , , , , , ,



עדיין אין תגובות

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!