אמא מייד אין il

בתאל ליברמן

על בתאל ליברמן

בת 31, מעיר קטנה ונידחת במרכז הארץ: אור יהודה, מרכז השיפודים הארצי. היום גרה בשיקגו הקרה ומנסה להזכר באיך היו החיים כאשר הקור היה ברמה של תנור ספירלה קטן שבישלנו עליו ערמונים ולא ברמה של: "3 שכבות צריך רק כאשר מגיעים למינוס 12 מעלות". מורה בבית ספר יהודי, אמא של נונו השובבה ואישתו של מיכאל (שמו בישראל). נושאת בגאווה את פערי השפה והתרבות (בעיקר בויכוחים עם האיש האמריקאי היקר שלי). החלום שלי הוא לעמוד על הר הרצל ביום העצמאות ולהדליק משואה יחד עם סבתוש, ולתפארת מדינת ישראל! עוד עליי בבלוג הנוסף שלי: http://eemashelnunu.blogspot.com/ /

איך זה מרגיש במינוס 35 מעלות? דיווח חם מהסופה הקפואה

אחד החברים בקהילה שלנו אמר לי לפני שבוע "חביבי, על זה אני לא חתמתי יחד עם המשכנתא".  מה אני אגיד לכם, גם אני לא. על מה לא חתמתי? על השלג. בואו נחזור אחורה בזמן, לפני שלוש שנים, אני, רווקה (רוצה לחשוב שגם נחשקת), בימי ניו אורלינס מחליטה יחד עם האיש היקר (שאז עוד היה רווק עם חשק) לעזוב את ניו אורלינס ולעבור לעיר הרוחות: שיקגו! yey!!!!

אוקי, הנה הסיבות למה החלטתי לעבור לשיקגו –

עיר גדולה, המשפחה של בעלי גרה בשיקגו (לא שזה עזר לי במשהו, אבל על זה אפשר לפתוח אתר נפרד), המון הזדמנויות לפיתוח הקריירה (כן כן, חינוך נחשב לקריירה במקומות שהם לא ישראל), אפשרויות חינוך (יהודי) מוצלחות יותר לילדינו העתידיים (ע"ע נונו שלנו). עיר גדולה, כבר אמרתי?!

שלג, או חורף לא היה כלול בתכנית. נקודה.

אנחנו רק בחודש ינואר, והחורף עוד ארוך. למען האמת, אתמול ראיתי פרסומת לתכנית ריאלטי חדשה (ובשלושה ימים האחרונים ראיתי המון טלויזיה, אפילו כמעט ונפלתי לחטא ה"רווק"), שם התכנית: 100 ימים של קיץ, ונחשו היכן היא מצולמת – בשיקגו! כן, זה מה שאנחנו מקבלים פה, 100 ימים של קיץ, וגם זה אם בעל הבית השתגע. מה שכן, 100 ימים מהממים בקיץ חלומי, אבל זה לא מפצה על יתר הימים. נכון לעכשיו אנחנו בעיצומה של סופת "הרקולס", או לפחות כך קראו לה באתרי החדשות הישראלים, פה קוראים לזה סופת חורף. והדיווח היחידי שיש לי הוא: חביבי, דיכאון!

כבר שבועיים וחצי שאני בחופשת החורף, שבועיים היו חלק מהתכנית המקורית, החצי הגיע בזכות השרירים שהפגין הרקולס. במהלך כל הזמן הזה היה יום אחד בו הגענו ל50 מעלות בפרנהייט. צלזיוס כבר מזמן נמצא באוברדראפט וכנראה קיבל צו איסור יציאה מהמדינה.

התבקשתי לדווח בשידור חי על הסופה. האמת, אין הרבה מה להגיד פרט ל: קר ומגעיל, קפוא ומדכא, נמאס להיות בפנים, אולי נעבור לקליפורניה?!

בהזדמנות אחרת ציינתי שסבתא שלי תמיד אומרת שכל כך קר בארץ, לפעמים היא מוסיפה את המילים "מכת קור" כאשר היא מתארת את ההשפעות של קור האימים בארץ. מה אני אגיד לך סבתא, וגם לכם, ישראלים יקרים בישראל, בואו, תנו לי כמה שורות להסביר לכם מה זה בדיוק 24- מעלות צלזיוס, מרגיש כמו 37-.

נתחיל בזה שבניגוד לטענה של חברתי א. שרק כדי לא להביך אותה ואת פניני החכמה שלה  לא אציין את שמה המלא: העיקר הוא לא ללבוש בגדים חמים.

א. חברה יקרה, כן אני יודעת שיצאת בהצהרה ששירתת בצבא בירושלים, גם אני שהיתי שם בעת שרותי הצבאי, ואני יודעת שחווית קור ירושלמי ואף שלג, אבל תפסיקי לבלבל את המוח. ב מינוס 24 וערימות של שלג הבגוד לא קובע. ואם כבר החלטת להתלבש אני מודיעה לך שהג'קט שקנית בקלאב אופנה ליד המגה באור יהודה סיטי לא יעזור, וגם הגאטקס מסריגמיש, ונחשי מה – גם הנעליים שיש לך עוד מימי ירושלים הקרירים לא יעזרו כנראה. על הגרביים הצבאיות אפשר לדבר. בדרך כלל ביום קריר רגיל המגיע ל-7-  אפשר להסתפק בגרביים עבות, מכנסי ג'ינס, חולצה עבה או סוודר ומעיל מקצועי שיועד לחימום הגוף (דוגמת נורט פייס 700 והלאה, מומלץ באורך המכסה את הישבן ומטה). במידה ויש שלג טרי כל נעל חסינת רטיבות תעזור, במידה והשלג הפך לקרח, כל נעל חסינת מים ובעלת מנגנון abs יעזרו, גם ספר תהילים יכול לעזור ואולי גם חמסות ושום.

באופן כללי, ההמלצה הגורפת היא לא לצאת מהבית ב-24- מחשש למכת קור, אבל מכת קור אמיתית ולא זאת שסבתא מדברת עליה. 24- זה מצב שבו ההוראה בחדשות היא שלא משנה איזה בגדים יש לכם אתם צריכים להשאר בבית, ואם אין סיבה מוצדקת אז אין צורך לצאת. עיריית שיקגו נכנסה למתכונת חרום ובה ניידות משטרה חיכו ליד נקודות איסוף תלמידים רק למקרה בו ההסעה לא תגיע ותלמידים יחכו בחוץ. על פי החדשות, שהייה בחוץ למשך יותר מחמש דקות מסוכנת ועלולה לגרום למכת קור ואף לגרוע יותר, ובלי להלחיץ, מסתבר שבהשוואה למכת חום, ממכת קור הרבה יותר קשה להשתקם.

אגב, רוב בתי הספר ביטלו את הלימודים היום ואתמול וטוב שכך. המשמעות של ביטול לימודים היא שהורים רבים צריכים לדאוג לבייביסיטר או לבטל ימי עבודה. רוב מקומות העבודה נפתחו כסדרם ומעטים סגרו מוקדם לפני ירידת הקרה ה"רצינית" יותר בערב. הורים עובדים לילדים צעירים לא מצאו בייביסיטר מהסיבה הפשוטה – אף אחד לא מוכן לצאת מהבית בקור הזה, אפילו לא לחניה כדי להניע את הרכב, אפשר להבין אותם. אצלנו המצב היה שונה. נו טוב, אני מורה, אז נשארתי בבית יחד עם נונו, האיש היקר היה חייב להגיע לעבודה. הוא יצא מהבית מוקדם מהרגיל כדי לנקות את השלג מהרכב ולנסות לחמם את הרכב. ההליכה מהבניין לחניה שלנו אורכת כ50 שניות, האיש היקר שלי תיאר את הזמן הזה כקור שהוא אף פעם לא חווה, המקפיא נחשב לתנור לעומת החוויה הקפואה. הטלפון שלו שבק חיים במהלך 50 השניות הללו, מהקור. במהירות רבה, הוא הצליח להכנס לרכב, ולמזלו הרכב אף הניע לאחר מספר נסיונות. אגב, הוראות שימוש ברכב ברמת קור כזאת כוללת לפחות חצי טנק דלק מלא, והנעת המנוע פעם ביום כדי לשמור על חיי הרכב. לגבי הצמיגים והנהיגה על שלג או קרח, רק אציין שמזל שהקשבתי ליוסי מורה הנהיגה שציין מספר כללים במידה ואבחר לגור במקום קר ומושלג.

מה עושים עם ילדה בת שנה וחצי במשך שלושה ימים בדירה סגורה בקומה 14? (אגב, השלג הגיע למרפסת בקומה 14, הזוי!) מה עושים? אני לא מתיימרת להיות סופר אמא, הייאוש והדכאון מהחורף הקשה נראים לי נורמלים. אנחנו ניסינו להיות יצירתיים ככל האפשר,לשמור על סדר היום ולהראות קצת "חוץ" בדרכים יצירתיות.

batel blizard2

נוף מהקומה ה 14

ביום ראשון שחקנו בבצק, דברנו עם הארץ בסקייפ, בנינו גורדי שחקים מרשימים בלגו ובקוביות, צפינו באליעזר והגזר שמונה פעמים, ביום שני שחקנו בצבעי אצבעות ורצנו במסדרון בצרחות התלהבות והיום ירדנו למחסן. בין לבין הטלויזיה דלקה וכבתה לעיתים תכופות והייאוש, כמילות השיר, נעשה יותר נוח. לחורף כזה אי אפשר להתרגל. מקורות יודעי דבר אמרו שהיומיים האחרונים היו הקרים ביותר ב30 השנים האחרונות. מפלסות השלג הפסיקו לעבוד בשלב מסויים מפאת הסכנה הכרוכה בשהיה ממושכת בחוץ. אנשים רבים הציעו תשלום כספי נדיב במיוחד למי שיגיע ויסכים לפלס את השלג מהמדרכות ליד ביתם ומהחניה, אמיתי לחלוטין! האיש היקר הלך לסופר בראשון בערב כדי להצטייד לפני הרקולס הגדול.

טרוף? כן! מה הלחץ שאלתם? בסה"כ שלג וקור, נכון? אז זהו שלא! סכנת נפשות כמו שסבתוש אומרת, זה מה שזה. אבל זה מאחורינו, מחר נתחמם ונגיע ל12- צלזיוס, ונחזור לעבודה. 12- זאת טמפרטורה נהדרת לעמוד אפילו חצי שעה בחוץ ולהמתין לאוטובוס, ב 12- האוטו יניע אחרי ניסיון אחד, ב12- אפשר לנקות שלג מהרחובות. ב12- אפשר לעשות הרבה. אגב, בזמן שאני כותבת את שורות אלה, נודע לי שניו אורלינס תחווה יום קר במיוחד מחר – 2-. ב2- הולכים לפארק ועושים פיקניק.

אה רגע, עכשיו מישהו ישאל למה אני לא חוזרת לארץ אם כל כך קר לי. נדבר על זה באביב.

 

שיהיה חמים ונעים

אמא של נונו, היישר משיקגו: פה אנחנו במינוס גם כשיש לנו כסף

נ.ב – היום בעודי במטבח אופה עוגיות, שמעתי מסוק בשמיים. הדבר היחיד שעלה לי בראש היה קולות המסוקים שסוחבים פרסומות מעל חופי תל אביב… אחחחח, איפה ימי בריכת גורדון הקרה?!


תגיות:, , , , , , , , , ,



עדיין אין תגובות

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!