אמא מייד אין il

בתאל ליברמן

על בתאל ליברמן

בת 31, מעיר קטנה ונידחת במרכז הארץ: אור יהודה, מרכז השיפודים הארצי. היום גרה בשיקגו הקרה ומנסה להזכר באיך היו החיים כאשר הקור היה ברמה של תנור ספירלה קטן שבישלנו עליו ערמונים ולא ברמה של: "3 שכבות צריך רק כאשר מגיעים למינוס 12 מעלות". מורה בבית ספר יהודי, אמא של נונו השובבה ואישתו של מיכאל (שמו בישראל). נושאת בגאווה את פערי השפה והתרבות (בעיקר בויכוחים עם האיש האמריקאי היקר שלי). החלום שלי הוא לעמוד על הר הרצל ביום העצמאות ולהדליק משואה יחד עם סבתוש, ולתפארת מדינת ישראל! עוד עליי בבלוג הנוסף שלי: http://eemashelnunu.blogspot.com/ /

אמא מייד אין il

…ואז נרשמתי לסוכנות השידוכים. היוש! אני בתאל ואני אמא של נונו. אני אמא מייד אין il. לא האיי אל שאתם חושבים, il – usa – מדינת אלינוי ביו אס איי. רגע, בעצם אני מייד אין עיר קטנה ונידחת 5 דקות מתל אביב, אבל נונו – היא מייד אין il. אז מה אני עושה פה שאלתם? איך מעיר קטנה ונידחת הגעתי לעיר הגדולה במדינת אילינוי? הלכתי ללמוד בסמינר וגם באוניברסיטה, נפרדתי מהחבר, הוצאתי רישיון, לימדתי וחינכתי, יצאתי עם ההוא וגם עם זה, התבלבלתי ולא התייאשתי ואז נרשמתי לסוכנות. איזה סוכנות? זאת שאתם מכירים בתור הסוכנות, אני אקרא לה בקרוב סוכנות שידוכים.

הכל התחיל לפני כמעט חמש שנים באשקלון הבנויה, שאז מרוב טילים כבר לא היתה כל כך בנויה. קראו לי למילואים, ומה אני אגיד לכם – מילואים ונהנים. בקצרה – עליתי על מדים במסירות רבה ובנוסף לחווית המילואים בצו 8 התקבלתי, ככה בספונטניות מקסימלית, לעבודה בבית ספר יהודי בביג איזי (the big easy). יצאתי להכשרות של הסוכנות (סוכנות השידוכים, ברצינות, אני אוכיח לכם עוד כמה שורות שזאת סוכנות שידוכים), ארזתי המון תיקים כי שילמו לי עליהם, קבלתי את כל האישורים המתאימים, עשיתי 4,763 מסיבות פרידה, בכיתי בשדה התעופה ועליתי לי לבד על מטוס לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות! אני זוכרת בברור את הרגע בו המטוס עזב את הקרקע ורציתי לצעוק לטייס "עצור! אני יורדת!" מזל שלא עשיתי זאת.

הגעתי לעיר שלוקחת הכל באיזי, אי שם בדרום הרחוק, עיר שהיא ספק אמריקה, ספק אירופה. האיש היקר שלי אומר שהעיר הזאת היא המקום האמיתי האחרון שנותר באמריקה. הגעתי והייתי לבד. כל כך לבד. הלבד כל כך עמוק גם כאשר כולם בקהילה דואגים ומזמינים ומהממים. בכל יום דברתי עם טלוש מניו יורק וחלקנו חוויות. טלוש היא השידוך הראשון שלי. גם היא הגיעה לבד. היו עוד כמוני מפוזרות על פני היבשת – והן כולן הגיעו לבד. אבל היינו ביחד בלבד הזה וזה היה מאוד חשוב. לפחות לי ולטלוש זה עזר.

אז החגים הגיעו, ובסוכנות אומרים לכם שהמשבר הגדול נקרא משבר חנוכה: עושים צחוק. לבחורה רווקה שנמצאת לבדה המשבר מגיע כבר בשבירת הצום, למי יש זמן לחכות עד חנוכה. בחגים היה קשה ושונה מכל מה שאני מכירה. חזרתי בכל יום הביתה וחשבתי האם זה היה צעד נכון?! זה היה צעד מצויין!!!

שבת שובה, שבתי אל השורשים והלכתי כהרגלי למקום הכי לוהט בקהילה היהודית בתפוצות – בית הכנסת!

batel firstואז פתאום, מתוך עזרת הגברים הבריקה לה שם פדחת קרחת בצבע בהיר ואף לא שערה אחת התעופפה לה שם, למרות המאווררים הדולקים מבעוד מועד. הוא חייך אליי ואמר לי "את מכירה את סיוון? היא חברה שלי מישראל, את ישראלית, את בטח מכירה אותה?"  אוקיי, שמע אח שלי, בשנות ה-80 נולדו הרבה סיוון, איפה אתה היית כאשר זה קרה?  טוב נו, לא כך בדיוק עניתי לו. בכל אופן החל מהרגע הזה הכל היסטוריה. מיכאל שלי ואני התארסנו לאחר פחות משנה והתחתנו כשנה לאחר האירוסין. שבוע אחרינו טלוש ובח"ל התחתנו, שנה לפנינו עוד כמה רווקות התחתנו – סוכנות שידוכים, אמרתי?! אבל, הכי חשוב שהגעתי בשליחות מטעם הסוכנות.  את הדרום עזבנו לטובת העיר הגדולה השניה (the windy city) וגרנו לנו בכיף וביוקר על האגם. הכרתי המון חברות חדשות – אמריקאיות וישראליות, מצאתי עבודה טובה ואחרי כשנה נונו נולדה.

נונו כבר בת 15 חודשים והאמהות היא הדבר הכי פורה, תרתי משמע, שקרה לי בחיים. אף פעם לא היה לי תחביב, אבל תמיד אהבתי לכתוב ותמיד אהבתי לדבר שטויות – הכל יחד התפתח לפתיחת בלוג על אמהות ושאר ירקות. עכשיו אני כאן, אמא של נונו, מייד אין יזראל, ליב אין אמריקה. זה לא קל, וקשה יש רק בלחם. איך עושים זאת? כמו כל דבר, לאט ובעדינות או בכח.

אז נעים לי מאוד, מקווה שנהנתם, תבואו לבקר שוב

אמא של נונו

 


תגיות:, , , , , , ,



עדיין אין תגובות

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!