המגדלור ואני

יהונתן קאהן

על יהונתן קאהן

יהונתן, בוגר תואר בחשבונאות ושלוש וחצי שנים במשרד ביג פור בארץ, עבר באוגוסט 2013 עם אשתו ושני חתולים לסוונזי. איפה זה סוונזי? בדרום וויילס. איפה זה וויילס? איפהשהו בבריטניה, נקרא לזה "לא לונדון". מאי-שם בקצה הכביש המהיר M4, כשלוש שעות ברכב מהית'רו, החיים נראים שקטים, רגועים וירוקים יותר. החוויה של מגורים בעיר ספר בבריטניה היא מיוחדת, והחוויה של התמחות בראיית חשבון בבריטניה גם היא מיוחדת, ועל כל הדברים המיוחדים בחיים שלנו אני אנסה לכתוב כאן, מוזמנים להצטרף אליי.

חיפוש עבודה בבריטניה: איך עושים את זה?

אז אחרי 3 שנים, שעברו הרבה יותר מהר ממה שהשירות הצבאי שלי הרגיש, הסתיים חוזה ההתמחות שלי בדלוייט. ערימה של אפשרויות נחתה על ראשי ובחודשים שלקראת סיום החוזה הייתי צריך להחליט מה לעשות. למען האמת, ההחלטה הייתה די קלה: מעולם לא ממש התחברתי לעולם ביקורת הדוחות הכספיים ולכן המשך המסלול שעשיתי עם אפשרות קידום למנג'ר שנשמעת מאד נוצצת, אבל כוללת הרחבת שעות העבודה ל-24/7 פחות או יותר, לא מאד קסם לי.
השתעשעתי קצת ברעיון  המעבר למחלקה אחרת בארגון, ובאמת מצאתי תפקיד שדי עניין אותי – וזו אולי התחנה הראשונה: מעבר בתוך הארגון. לפני שהגשתי מועמדות "רשמית" לתפקיד (למעשה, מעולם לא עשיתי את זה), מצאתי מישהי שעבדה איתנו במחלקה ועברה כמה חודשים קודם לאותה המחלקה שבה התפנתה המשרה הזו. אחרי התכתבות קצרה איתה היא קישרה ביני לבין האחראי על איוש המשרה, איתו נפגשתי ל"שיחה לא רשמית" על קפה.
אחרי הפגישה הזו קבענו עוד פגישה "לא רשמית", שכבר בעצם הייתה סוג של ראיון (אם סוג של ראיון, הוא ראיון לכל דבר). למזלי, אני כבר כל כך מורגל בשיטת הראיון הסטנדרטית כאן (מה שנקרא competency-based interview, "ראיון מבוסס יכולות"), שגם אם תעירו אותי בשלוש לפנות בוקר משנת לילה טרופה, אוכל לתת לכם בשניה וחצי דוגמא למקרה שבו שיניתי פרקטיקה שהייתה נהוגה, באילו קשיים נתקלתי ואיך התגברתי עליהם.
בסופו של דבר, אחרי ראיון נוסף ולאחר שבמקביל (אנחנו מדברים כאן על תקופה של בערך חודש וחצי) התחלתי לקבל מושג של האפשרויות שממתינות לי "בחוץ", החלטתי שהתפקיד לא מתאים לי הן מבחינת תכנון קריירה והן מבחינת שכר, ולכן דחיתי את ההצעה שלהם. בשלב הזה במחלקה שלי כבר ידעו שאני מחפש עבודה, אבל זה רק בגלל שאני ידעתי שבכל מקרה אני לא אפוטר ולא מתכוון להמשיך במחלקה מעבר לחודשים הקרובים עד שאמצא עבודה.
אז מה מחכה "בחוץ"? ואני מניח שזה החלק שיותר רלבנטי עבור מי שיחפש מישראל.
בשלב הזה אני צריך לתת דיסקליימר מסויים, אני לא יכול לעשות השוואה מול ישראל כי בארץ, מעבר לעבודות סטודנטיאליות, מעולם לא חיפשתי עבודה. את ההתמחות סגרתי בתקופה בה שוק החשבונאות בארץ היה שונה לחלוטין, שוק שבו המשרדים רודפים אחרי הסטודנטים  – בסוף שנה א' המשרדים באו לעשות יום פתוח באוניברסיטה, זימנו את המעוניינים למרכז הערכה/ראיון, ובזאת הסתיים הליך המיון שלי למשרד בארץ שבו עבדתי עד שעזבנו. לכן, אני יכול לספר איך זה עובד כאן בבריטניה (לפחות בתחום הפיננסים), אבל לא איך זה שונה לעומת הארץ.

שלב ראשון: מגייסים

מגייסים הם כלי מאד חזק, ומגייסים טובים יעזרו לכם למצוא עבודה גם בלעדיהם  בעזרת עצות לשיפור קורות החיים, ראיונות ובאופן כללי עזרה בהתמקדות על תחומים ותפקידים שיותר רלבנטיים לסט היכולות שעולה מקורות החיים שלכם. איך מגיעים אליהם? קודם כל, אם אין לכם פרופיל לינקדאין, חשוב מאד לפתוח אחד ולפרט בו כמה שיותר. אם אתם עומדים לפני מעבר, שווה לכתוב את המיקום שלכם ביעד המעבר, ובפרטים לרשום שאתם לקראת מעבר. אם תכתבו ביוגרפיה מקצועית, מפורטת ועם מונחים מדוייקים, המגייסים כבר יתחילו למצוא אתכם לפי מילות מפתח שהם מחפשים. אם הם לא מוצאים אתכם, תשקלו להתייעץ עם מישהו לגבי ניסוח קורות החיים שלכם באתר, וחשוב לציין שבלינקדאין יש גם אופציית חיפוש עבודה דרכה אפשר להתחיל "לירות" את קורות החיים שלכם.
כאן זה מקום טוב לציין שכבר ראיתי כמה אנשים כותבים שאם מדובר לפני המעבר, שווה גם בקורות החיים לכתוב שאתם כבר גרים ביעד המעבר, ולרכוש מספר מקומי דרך סקייפ. אחרת, אתם פשוט לא תעברו סינון ראשוני.
המגייסים הטובים ירצו להיפגש איתכם לשיחה, ואם אתם בחו"ל, שיחת סקייפ. קחו את הזמן הזה להתייעץ לגבי קורות החיים, לשאול שאלות תם – זה לא ראיון ולמגייס יש אינטרס לשפר את קורות החיים שלכם ואת היכולת שלכם להתמודד עם ראיון בדיוק כמו שלכם יש, אז שווה לנצל את זה.

ofra job2

שלב שני: הגשת קורות חיים

מגייסים טובים יתחילו לשלוח לכם הצעות די מהר, אבל לא כדאי להסתמך רק עליהם. לכל סקטור יש אתרי חיפוש עבודה יעודיים (קל למצוא אותם בחיפוש פשוט בגוגל שמציין את התחום, המיקום המבוקש והמילה jobs, למשל accountancy jobs London), ובאתרים האלה ניתן בהרשמה פשוטה לקבל רשימה יומית של משרות למייל. זה מקל מאד על החיפוש, אבל כדאי לשים לב לא לשלוח את קורות החיים לאותה עבודה מספר פעמים מפני שמאחורי כל מודעת דרושים עומד מגייס שישמע מהלקוח שקורות החיים האלה כבר הוגשו לו וזה גורם לכם לא להיראות טוב בעיניי המגייס. כשמסתכלים על מודעות ובוחרים לאילו כדאי להגיש קורות חיים, שווה לעשות קצת סקר שוק ולראות אילו תנאים נהוג להציע – בכל סקטור נהוג להציע דברים שונים בנוסף לשכר, ויש דברים שיהיו מוכרים לכם מישראל שפשוט לא קיימים כאן (כמו קרנות השתלמות, ביטוח מנהלים, נסיעות שלא נהוג לשלם ועוד). זה עוד משהו שאפשר לברר עם המגייס, למרות שאת השכר המינימלי שתהיו מוכנים לקבל אתם תצטרכו לומר לו.

shirly interviews 1שלב שלישי: ראיונות

אז פגשתם מגייס או מצאתם בעצמכם עבודה שנראית לכם, והם אהבו את קורות החיים שלכם ומעוניינים להיפגש איתכם. למה אתם יכולים לצפות? כאן, שוב, אני צריך להדגיש שאני מדבר על תחום הפיננסים. בבריטניה סוג הראיון הנפוץ ביותר נקרא: ראיון מבוסס יכולות. סוג הראיון הזה, שבדרך כלל מהווה את עיקר הראיון, מתמקד בנסיון שרכש המועמד בעברו ואשר מכשיר אותו להתמודד עם סיטואציות שהוא צפוי להיתקל בהן בתפקיד המוצע; מדובר בשאלות כמו: "ספר לי על מקרה בו נאלצת להתמודד עם מספר דדליינים צפופים".
בראיון מבוסס יכולות חשוב לזכור שהולכים על חבל דק. מצד אחד, אסור להישמע "יותר מדי טוב בכדי להיות אמיתי". אם שואלים אתכם על מספר דדליינים צפופים, זה לא חכם לענות "אני פשוט חיית עבודה שמתקתק משימות ומעולם לא החמצתי דדליין". מצד שני, אתם גם לא רוצים להישמע כמי ש"הפילו את הכדור". לכן חשוב מאד-מאד לשמור על איזון בשאלות האלה. כשאני נשאל על דדליינים צפופים, אני משתדל להדגיש שבעוד שישנן תקופות בהן צריך  פשוט "להוריד את הראש" ולטחון שעות. לפעמים גם 25 שעות ביממה לא מספיקות ומשימות לא תמיד תלויות רק בנו, ולכן חשוב לתעדף, לשמור על קווי תקשורת פתוחים עם הממונה על כל דדליין ולבדוק אם יכולה להיות גמישות מסויימת לאור הנסיבות. המראיין לא רוצה לשמוע שעמדתם בכל דדליין שנתנו לכם אי פעם, כי גם אם זה נכון, מה אם דווקא בעבודה הזו תעמדו במקרה בו לא תוכלו לעשות זאת? ולכן, הוא רוצה לדעת שכשיש כשל, אתם יודעים מה לעשות. וזה נכון לכל שאלה מבוססת יכולת שישאלו אתכם – ברגע שתבינו את זה, אתם תצלחו את הראיונות האלה בלי בעיה.
שאלות נוספות שישאלו אתכם, פחות או יותר, בכל ראיון הן כמובן שאלות רקע: "ספר לי על הקריירה שלך עד כה". המראיין לא רוצה לשמוע תיאור יבש של מה עשיתם אצל המעסיקים הקודמים שלכם, זה כתוב בקורות החיים. מה שהרבה יותר מעניין אותו זה מה הוביל אתכם מהמעסיק הראשון, לשני, עד אליו, ואפילו למה בכלל למדתם את התחום הזה באוניברסיטה. אני מת על השאלה הזו, כי בהיותי בנאדם מאד אנליטי אני יודע להסביר כל החלטה מקצועית שקיבלתי, ואני משתף את המראיין בדיוק בשיקולים שהנחו אותי. כל פעם שאני בראיון, אני מחזיר את עצמי לצמתים שאני מדבר עליהם, וכאילו מקבל את ההחלטה מחדש. מאד חשוב בחלק הזה לתת תיאורים "רטובים" ועמוקים כמה שניתן, כי אחרת מחמיצים הזדמנות מצויינת להרשים את המראיין.
כמובן שגם תישאלו שאלות הרלבנטיות לארגון. אם מדובר בארגון קטן, כדאי ללמוד את הדוחות הכספיים של החברה (אפשר למצוא דוחות כספיים של כל חברה אצל רשם החברות הבריטי) ואם מדובר בארגון גדול, כדאי לבקר באתר האינטרנט של החברה וללמוד על ההיסטוריה שלה, על הפעילות שלה ולקבל מושג של נתונים כלכליים. אתם תישאלו על הרלבנטיות שלכם לתפקיד, מה אתם יכולים להביא ולתרום ולכן חשוב ללמוד את פרטי התפקיד והיתרונות שלכם בנוגע לנקודות ספציפיות.
לבסוף, אתם תקבלו הזדמנות לשאול את המראיין שאלה על הארגון או המשרה. מגייסת אחת נתנה לי דוגמא שאני מאד אוהב להשתמש בה מאז, והיא "מה היית אומר שהאתגרים הכי גדולים שעומדים בפני עובדים חדשים בחצי השנה הראשונה שלהם בארגון/במחלקה". מהנסיון שלי, נראה שמראיינים אוהבים את השאלה הזו.

שלב רביעי – הצעה

כאן זה מאד משתנה בהתאם לסקטור ולרמת הכניסה שלכם. כשהגעתי לבריטניה קיבלתי עבודה דרך "מסלול בוגרים" סטנדרטי שבו בוגרי אוניברסיטה נכנסים לתפקיד ברמת הכניסה הנמוכה ביותר במטרה לקבל הכשרה. ברמה הזו, מקבלים הצעה סטנדרטית שאין מה לשחק איתה בכלל. או שאתם מקבלים אותה, או שלא.
ברמות קצת יותר גבוהות, יהיה מקום לשחק. יש דברים שהם די סטנדרטיים – ימי חופש יהיו בדרך כלל 20-25 בהתחלה, כמובן שכר שמחושב על בסיס שנתי, אין פה דברים כמו ביטוח מנהלים וקרנות השתלמות אבל יש דברים אחרים כמו קבלת מניות/ אופציות ובונוסים רבעוניים. מה שבאמת חשוב להבין זה את המקום שלכם, התפקיד שאליו אתם מגיעים ולהבין מכך את כח המיקוח שלכם במשא ומתן.

ומה איתי? אחרי חודשיים של חיפושי עבודה וראיונות, מצאתי את עצמי במחלקת הכספים של בית השקעות בריטי. השכר הוא סביב מה שכיוונתי אליו כשהתחלתי לחפש, השעות טובות, אבל גולת הכותרת היא תכנית המניות לעובדים שלטווח ארוך מהווה למעשה מעין פנסיה שנייה. זו לא הייתה ההצעה הראשונה שקיבלתי, והיה שווה בשבילה לדחות הצעות קודמות שהיו פשרה מבחינתי- כאן מדובר בארגון עם אופק קידומי רחב ותנאים טובים. שווה לחכות להצעה הנכונה ולעבודה שתרגישו שלמים איתה.


תגיות:, , , , , , , , , , ,



עדיין אין תגובות

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!