הבלוג של ליאת לופט מוריטו

ליאת לופט מוריטו

על ליאת לופט מוריטו

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מאז שנת 2001. כותבת את בלוג ישראפנית: http://saloona.co.il/israpanit/ ולומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב ביניהן בהרמוניה. לדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/Israpanit

יפן: דברים שלא חשבתי שאתרגל אליהם והיום אני לא יכולה בלעדיהם

בשתיים עשרה השנים האחרונות אני חיה ביפן. בשנים האלו, נתקלתי בדברים שהיה לי קשה להתחבר אליהם ובדברים שהתחברתי אליהם בקלות יחסית. יש אלמנטים בתרבות היפנית שאני מבינה את עומקם ויש כאלו  שאני לא מצליחה להבין,  כי הם כל כך שונים ממה שאני מכירה, וכנראה  שלא אצליח להבין לעולם.  למרות זאת, אני משתדלת לעשות  את המקסימום ולהסתגל לסביבה בה נמצאת. במשך השנים שאני חיה כאן, הושפעתי ואימצתי, לעיתים  שלא במודע, התנהגויות מוזרות  והרגלים קטנים –  לחלקם לא האמנתי שאתרגל. באופן מפתיע,  היום לא נראה לי שאצליח להסתדר בלעדיהם.

הנה מקבץ דוגמאות:

1. לאכול אטריות עם רעשים. ביפן, קוד נימוסי השולחן הפוך משלנו. למשל, כשאוכלים אטריות (אודון, סובה, סומן, ראמן, אך לא ספגטי) במרק, חייבים להשמיע קולות של בליעת האטריות. וכשאני אומרת חייבים, אני מתכוונת לחובה תרבותית שמתפרשת באוזני האחרים שטעים לך. בשנים הראשונות שלי ביפן, הקולות האלו הוציאו ממני מבטים אכזריים ועצבניים  כלפי מי שאכל כך.  זה ממש הרגיז אותי עד שניסיתי יום אחד והפכתי בעצמי לרעשנית באכילת אטריות. היום נראה לי שאני לא יכולה אחרת. וכן,  הרעשים מוסיפים לטעם.

liat japan31

2. להגיד סליחה גם כשדורכים עלי. כי ביפן מתנצלים על כל דבר, וזה הופך לטבע שני. לפעמים יש תחושה שאתה  כל כך  מנסה לא  להתבלט פה, מין סטייט אוף מיינד כזה של  סליחה שאני נושם, סליחה שאני קיים.

3. להרגיש מינימום מלכת אנגליה, או הקיסרית הלבנה כי בכל מקום משתחווים לי ומודים לי אלף פעם ומברכים אותי בבואי.  כניסה לחנות רשת של מזון מהיר פירושה שכולם החל ממכין הצ'יפס ועד לאחרון הקופאים,  יברכו אותי וישתחוו לי. למען  האמת, לזה לא צריך זמן להתרגל – מי לא נהנה להרגיש מלך?

4. להסתפק ברבע מכמות האוכל ולהרגיש שבעה ומרוצה. כנראה שאת "דברים טובים באים במנות קטנות"  המציאו היפנים.

liatjapan4

5. את המשפט "אני אוהב אותך" מעבירים בעיקר באמצעות טלפתיה ואומרים רק כמה פעמים בשנה. היפנים מאמינים ב"לקרוא את האווירה", ושאת הדברים החשובים ביותר לא אומרים. מי שחכם ורגיש מספיק לקרוא את האוירה, יבין לבד.

6. להיות עמומה ולא חד משמעית בתשובותיי.   שוב, פה חשוב לקרוא בין המילים ולהבין מתי כשעונים לי "כן" מתכוונים ל"לא", ומתי כשעונים "לא", מתכוונים ל"כן".

7. לחכות בסבלנות אין קץ בתור ולקחת את זה כתירגול זן, משמע, אין דבר חשוב מזה באותו רגע.

8. לחכות שדלת בכל מקום, בנין, חנות, או מונית תפתח אוטומטית. ואז להגיע לביקור בארץ ולא להבין למה דלת המונית לא נפתחת מעצמה.

9. להסתובב עם עגלה קטנה בסופר ולקנות רק ליום-יומיים הקרובים.

10. לא להתלונן. לא לגננות, לא למורים, לא לבעל. מותר להתלונן, מידי פעם, עם אימהות אחרות.

11. להביע הסכמה כמעט על כל דבר ובטח שלא לעורר ויכוח, או להביע דעתי גם כשאני מאד רוצה, כי אף אחד לא שאל אותי.

12. להעביר את האייפון למצב שקט כשאני עולה לתחבורה ציבורית  ובזמן ישיבה במסעדה. ביפן יש שלטים קטנים האוסרים לדבר בנייד ברכבות ובאוטובוסים. במסעדות ממש לא נהוג לדבר. אם אני שוכחת, חלילה,  וחברה  מתקשרת והצלצול מפר את השקט, אני לוחשת בבושת פנים: "אני ברכבת, נדבר אחר כך" וממהרת לנתק.

liat japan 11

13. לחלוץ נעליים בכניסה. היום זה נראה לי טירוף לא לעשות את זה. איך אפשר להכניס את כל הלכלוך שעל  הנעליים שהלכתי איתם כל היום לתוך הבית?

14. לא להשאיר טיפ בשום מקום. לא, זה לא מקמצנות. ביפן השירות הוא חינם. אין כזה דבר טיפים. ועם זאת, יפן נחשבת, ואני יכולה להעיד על כך, כמקום עם רמת השירות מהטובות בעולם. הלקוח הוא אלוהים והוא תמיד צודק.

15.   "המשפריץ"  Washlet. אסלה חשמלית השומרת על חמימות האסלה, ועם כיוונוני עוצמה שונים של זרמי מים חמימים הניתזים לאזור פי הטבעת…מי שמתרגל לא יכול בלי…בודאות!   נמצא בכל בית, במרחבים ציבוריים, בקניונים, מסעדות וכו' . פותר כל בעיה של עצירות… ושוטף טוב את האזור…

 אוכל רק להוסיף לסיכום, שהחיים ביפן השפיעו עלי בהרבה מובנים.  יפן הפכה אותי יותר צנועה, מתחשבת באחר, מאופקת, אה, כמעט ושכחתי, ומדברת (הרבה)  על מזג האויר.


תגיות:, , , , , , , ,



8 תגובות ל - “יפן: דברים שלא חשבתי שאתרגל אליהם והיום אני לא יכולה בלעדיהם”

  1. יופי של פוסט ליאת!
    הדבר היחידי שבאמת התרגלתי אליו, ולא יכול בלעדיו, שאני מתגעגע אליו כל פעם מחדש כשאני בארץ, שאני מוודא שיהיה מוכן בשבילי לפני כל דבר אחר כשאני עובר דירה, שחשבתי שרק בצרפת ובסרטים נמצא בשימוש, זהו היחיד מכולם, אהובי ה- washlet…

    19 במאי 2013 ב - 17:26 הגב
  2. Shirley #

    ממש אהבתי את הפוסט שלך.
    הייתי ביפן 3 פעמים והיא מדהימה כל-כך בעיני.
    תמיד חלמתי לגור בה אבל לא הסתייע…
    גרנו בסין 5 שנים ואחת החברות הטובות ביותר שלי משם היא יפנית. למדתי ממנה הרבה עם התרבות היפנית על אף שהיא עצמה הרבה יותר פתוחה ופחות מקפידה על כל "כללי הטקס וההתנהגות היפניים".
    אגב, חלק מהסעיפים מתקיימים גם בסין (כל מה שלא קשור בשקט וביטול עצמי) כך שהזדהיתי 🙂
    אני כ"כ מתגעגעת למזרח אסיה……….

    21 במאי 2013 ב - 17:14 הגב
    • ליאת לופט מוריטו
      ליאת #

      תודה רבה! נשמע שהיתה לך חוויה מעניינת לגור בסין 🙂
      תבואי לבקר שוב ביפן.

      22 במאי 2013 ב - 14:56 הגב
      • Shirley #

        בטוח!

        אגב, לגבי סעיף 15, בדירתנו בשנגחאי היתה לנו אסלה יפנית חשמלית בשירותי ההורים, וזה היה תענוג לא נורמלי: לחמם את מושב האסלה בחורף, לשטוף, לייבש באויר חמים. לזה אני מאוד מתגעגעת!!! (גם הילדים… :D)

        22 במאי 2013 ב - 17:28 הגב
  3. Orit #

    איזה פוסט מעניין אהבתי מאוד, קראתי בשקיקה כל מילה:)

    הכי אהבתי את סעיף 12!!!!

    22 במאי 2013 ב - 14:06 הגב
  4. ליאת לופט מוריטו
    ליאת #

    תודה! מתרגלים לזה מהר מאד, ואז קשה להבין וזה גם מאד מפריע, להגיע לביקור בארץ ולשמוע שיחות אישיות של אנשים בקולי קולות באוטובוס/ מסעדות וכו'…

    22 במאי 2013 ב - 14:57 הגב
  5. בת אברהם #

    ליאת שלום,

    היה מעניין לקרוא … בעלי ואני ניהיה בסוף ספטמבר הקרוב בטוקיו 5 ימים מצפה לחוות מעט מהתרבות

    היפנים

    והטיפים שלך ודאי יעזרו לנו .

    תודה ,אם תרצי להוסיף לי רעיונות אותנטיים שנוכל לחוות אשמח שתכתבי לי בפרטי .

    אנחנו מתל אביב יוצאים לקרוז בסוף ספטמבר הקרוב

    24 ביוני 2014 ב - 17:50 הגב
  6. ענת #

    היי ליאת

    לפני נסיעתי הראשונה ליפן קראתי חומר רב כולל כמובן את שלך,אך שום דבר לא הכין אותי לדבר האמיתי.
    אני נמצאת כרגע ביפן ונהנית מכל רגע.
    אדיבות יוצאת דופן של האנשים,לא רק בבתי המלון,סבלנות והתחשבות בזולת לא זכורה לי בהרבה מקומות בעולם,ובוודאי לא בישראל,ועוד לא התחלתי לדבר על הניקיון ברחובות ובכל מקום.
    הטבע פה מהמם (אני כרגע בקיוטו).
    אני רק שבועיים פה ולא יודעת איך אחזור לאסלה ולעוד הרבה דברים בישראל.
    גן עדן זה ביפן

    ענת

    26 בנובמבר 2014 ב - 15:50 הגב

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!