המגדלור ואני

יהונתן קאהן

על יהונתן קאהן

יהונתן, בוגר תואר בחשבונאות ושלוש וחצי שנים במשרד ביג פור בארץ, עבר באוגוסט 2013 עם אשתו ושני חתולים לסוונזי. איפה זה סוונזי? בדרום וויילס. איפה זה וויילס? איפהשהו בבריטניה, נקרא לזה "לא לונדון". מאי-שם בקצה הכביש המהיר M4, כשלוש שעות ברכב מהית'רו, החיים נראים שקטים, רגועים וירוקים יותר. החוויה של מגורים בעיר ספר בבריטניה היא מיוחדת, והחוויה של התמחות בראיית חשבון בבריטניה גם היא מיוחדת, ועל כל הדברים המיוחדים בחיים שלנו אני אנסה לכתוב כאן, מוזמנים להצטרף אליי.

כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על מבחני ההסמכה בראיית חשבון בבריטניה

תודו, תודו שתמיד רציתם לדעת כל מה שיש לדעת על ההסמכה בראיית חשבון בממלכה המאוחדת. אל תתביישו, זו לא אשמתכם, זה דחף טבעי שקיים בכולנו. ובכן, בשביל זה אני כאן!

אז מי שמכיר את מסלול ההכשרה בראיית חשבון בארץ יודע שאין הרבה אופציות. יש גוף אחד שמופקד על ההכשרה המקצועית של רואי חשבון – מועצת רואי חשבון שנמצאת תחת משרד המשפטים. על מנת לקבל את הרשיון, בנוסף לשנתיים התמחות יש לעבור שלושה-עשר מבחנים שעורכת המועצה.

כיום, המסלול המקובל לכך הוא דרך תואר ראשון בחשבונאות ממוסד מוכר, שמעניק פטור משמונת המבחנים הראשונים. ברוב (אם לא כל) המוסדות יש גם אפשרות להירשם ל"שנת השתלמות" (הידועה בשמה "שנה ד'") המעניקה פטור משלושה מבחנים נוספים, כך שבסיום ארבע שנות הלימודים נותרים שני מבחני מועצה אחרונים אותם יש לעבור – פיננסית וביקורת.

בבריטניה, איך לומר, המצב מעט שונה. ישנם 8 מוסדות המוסמכים להעניק רשיון רואה חשבון, כאשר חלקם מתמחים בתחום מסויים (כמו למשל CIOT – המכון המוסמך למיסוי – שמסמיך את המועמד להיות יועץ מס) וחלקם נותנים הסמכה רחבה יותר שמאפשרת לבוגר ההסמכה לעסוק במגוון של תחומים (כמו למשל ה-ACCA – איגוד רואי החשבון המוסמכים).

באופן עקרוני, למי שמעוניין לעסוק בראיית חשבון ניתנת בחירה באיזו הסמכה הוא מעוניין, אבל בפועל, מאחר וגם בבריטניה יש דרישה של התמחות מעשית (גם כן של שנתיים), ההסמכה בדרך כלל נבחרת עבור המועמד על-ידי המשרד בו הוא מתמחה (ולעתים בהתאם לתחום במשרד בו הוא עובד). כיום, משרדי ראיית החשבון הגדולים (הביג פור) בוחרים בהסמכה (ACA (Associated Chartered Accountant של ה-ICAEW (המכון של רואי החשבון המוסמכים באנגליה ובויילס). מאחר וזו ההסמכה שאני עובר כרגע, זו ההסמכה שאעסוק בה בפוסט הזה.

ההסמכה של ה-ICAEW מחולקת לחלק תיאורטי המורכב מחמש עשר בחינות וחלק מעשי שהוא, כאמור, התמחות של שנתיים בגוף המוסמך להעניק התמחות. באופן תיאורטי, ניתן לקבל פטור מחלק מהבחינות תוך עמידה בתנאים מאד מחמירים של המכון, אבל בפועל זה לא אפשרי עבור מי שלמד מחוץ לבריטניה, ובכל אופן, עקב אופי הבחינות שבנויות כלבנים אחת על גבי השנייה, זה גם לא כדאי.

יש לציין שבבריטניה המשרדים משלמים על ההסמכה במלואה, כך שהמתמחה מקבל קורסים על חשבון העבודה, חופשות לימודים שנחשבות לו כזמן עבודה לכל דבר, ועלות ההרשמה לבחינות (לפחות במועד א') ממומנת ע"י המעסיק. כמו כן, המכון שמעביר את הקורסים מספק חומר לימודי נרחב כולל הספרים אותם ניתן להכניס לבחינות, היכן שרלבנטי.

road-sign-361513_1920 (1)המבחנים מחולקים לשלושה שלבים: שלב הידע/תעודה (6 בחינות), השלב המקצועי/שלב היישום (6 בחינות), והשלב המתקדם (שתי בחינות + "מקרה הבוחן" – Case Study – שהיא הבחינה הסופית). השלב הראשון שונה משאר השלבים בכך שהבחינות בו הן בחינות אמריקאיות הנערכות על גבי מחשב, אם כי יש כרגע מגמה להפוך כמה שיותר מהבחינות גם בשלבים המתקדמים למבוססות מחשב. להלן תיאור קצר של כל אחת מהבחינות:

שלב הידע/תעודה (ציון מעבר לכל הבחינות – 55), אורך כל מבחן הוא שעה וחצי.

1. חשבונאות – הבחינה הראשונה (מבין שלוש) בחשבונאות היא בחינה בסיסית, מעין "שנה א'" בחשבונאות, וכוללת שאלה אחת גדולה בה נתון מאזן בוחן אותו נדרשים להפוך לדוחות כספיים, ולאחר מכן מגוון שאלות שכל אחת עוסקת בנושא ספציפי (לדוגמא: שאלה של חישוב פחת או ערך של מלאי).
2. ביקורת – הבחינה בביקורת עוסקת בעיקר בניהול סיכוני ביקורת ובאתיקה.
3. "משפטים" (Law) – הבחינה במשפטים עוסקת בעיקר בדיני חוזים, דיני חברות ובחוקי עבודה, יחד עם מגוון חוקים אחרים קטנים יותר (כמו דיני שותפויות). יש לציין שאין צורך לזכור פסקי דין לבחינה הזו, והיא ערוכה, ברובה, בצורה של תרחישים שעל המועמד לקבוע מה הדין בכל תרחיש. מבין הבחינות בשלב הראשון, הבחינה הזו היא היחידה שאין לה בחינת המשך בשלבים המתקדמים יותר.
4. עסקים ומימון (Business & Finance) – בחינה שהיא מעין ערבוב של יסודות השיווק ומדעי ההתנהגות (למי מאיתנו שלמד מינהל עסקים). זו בחינה שאינה מתמטית ועוסקת במודלים ותאוריות עסקיים וארגוניים.
5. עקרונות מיסוי – אולי הבחינה החשובה ביותר בשלב הראשון, מאחר ובחינת ההמשך שלה בשלב השני עושה שימוש בהרבה מהידע שנרכש בבחינה הזו. בעקרונות מיסוי נבחנים על חישובי מס הכנסה עבור שכירים ועצמאיים, מס הכנסה עבור שותפויות ומס חברות. אין בסיס תיאורטי לבחינה הזו, כלומר אין צורך לזכור סעיפים מחוק מס הכנסה או פסקי דין, אלא אך ורק ליישם את החקיקה ע"י חישוב החבות למס.
6. מידע ניהולי (Management Information) – בדרך כלל זו נחשבת הבחינה הקשה ביותר בשלב הראשון. היא מהווה שילוב של יסודות המימון (חישוב PV, FV ו-NPV) ושל תמחיר (מערכות ניהול מלאי). החלק החשוב ביותר בבחינה הזו הוא חישוב ה-NPV, שמהווה שאלה מלאה של כ-30 נקודות באחת הבחינות בשלב השני.

השלב המקצועי/ שלב היישום (ציון מעבר לכל הבחינות – 55), אורך כל הבחינות שעתיים וחצי, למעט FAR שאורכה שלוש שעות.

7. חשבונאות פיננסית ודיווח כספי (FAR) – הנושא הגדול ביותר בבחינה הזו הוא דוחות מאוחדים, אבל נוגעים בה במגוון נושאים אחרים, כגון נכסים בלתי מוחשיים, חכירות, הכנסות ועוד. הבחינה בנויה משלוש שאלות. אחת דומה לשאלה הגדולה במבחן החשבונאות בשלב הראשון – נתון מאזן בוחן אותו יש להפוך לדוחות כספיים (או נתונים דוחות כספיים המכילים טעויות שיש לתקן) על בסיס נתונים נוספים; בשאלה נוספת יש לערוך מאזנים או דוחות רווח והפסד מאוחדים (הרמה בה לומדים מאוחדים בבריטניה היא פחות מסובכת מאשר בישראל, בעיקר לאור העובדה שאג"ח אינן מוצר פיננסי נפוץ כאן כמו שהוא בארץ, ולכן לומדים אותן ברמה מאד בסיסית); בשאלה השלישית נשאלים על הטיפול החשבונאי במספר סוגיות, כולל חישובים. לבחינה זו ניתן להכניס ספרי IFRS.
8. ביקורת (A&A) – בחינה המבוססת על שורה של תרחישים אליהם יש לתת מענה. השאלה הראשונה בבחינה בנויה ממספר תרחישים קטנים, והשאלות האחרות מתרחישים גדולים יותר, בהם בד"כ יש להצביע על אזורי סיכון גבוה בביקורת ונהלי הביקורת שיש לבצע כדי לתת מענה לסיכונים הללו. לבחינה זו ניתן להכניס ספר תקני ביקורת.
9. "ציות" למס (TC) – הסיבה לשם המוזר לבחינה הזו היא שזו אחת משתי בחינות במיסוי בשלב המקצועי. הבחינה הזו עוסקת ב"מבט לאחור", כלומר תיאור אירועים שקרו והטיפול הנכון לצורך מס הכנסה, לעומת הבחינה השנייה שעוסקת ב"מבט לעתיד", הנבחן למעשה מתפקד כיועץ לחברה שנשאל על האופן בו החבות למס תהיה הנמוכה ביותר. הנושאים זהים למעשה למבחן במיסוי מהשלב הראשון, למעט התוספת של מס ירושה (הארור), כאשר רמת המורכבות היא שעולה. יש לציין, שהחל ממרץ 2016 הבחינה הזו תיערך על מחשב כפיילוט לקראת העברת שאר בחינות השלב המקצועי לכאלו המבוססות מחשב. לבחינה זו ניתן להכניס מדריך שיעורי מס וטבלאות מס.

1
10. תכנון עסקי: מיסוי (BPT) – כאמור, הבחינה השנייה במיסוי עוסקת בייעוץ מס. למרות שהידע שנצבר בשתי הבחינות הקודמות במיסים הוא assumed knowledge גם לבחינה הזו, כאן נבחנים הרבה יותר על אופציות להקלה במס שקיימות בחוק הבריטי, בעיקר ניצול הפסדים למס עבור שכירים, חברות וקבוצות חברות, תכניות שונות לעידוד השקעה ותכנון מס ירושה. לבחינה זו ניתן להכניס כל חומר שרוצים. עם זאת, מבין הבחינות בשלב המקצועי, זו הבחינה בעלת שיעורי המעבר הנמוכים ביותר (כ-79%).
11. ניהול פיננסי (FM) – מכל הבחינות בשלב המקצועי, ואולי בכל ההסמכה, זו הבחינה שהכי קל לדעת בוודאות על אילו נושאים יהיו שאלות במבחן, וזה בגלל שהסילבוס מורכב משלושה נושאים – הראשון הוא חישוב NPV עבור פרוייקט, השני הוא חישוב עלות ההיוון המשוקללת (WACC) עבור חברה והשלישי הוא גידור.
12. אסטרטגיה עסקית (BS) – הבחינה הזו מהווה בחינה תיאורטית על מודלים עסקיים שונים וניתוח עסקי, כאשר השאלה הגדולה בבחינה (שווה בדרך כלל 40 נקודות) נקראת גם "מיני קייס" לאור הדמיון שלה לבחינה הסופית. הבחינה הזו היא בעלת שיעורי המעבר הגבוהים ביותר בשלב המקצועי (מעל 90%).

השלב המתקדם (ציון מעבר – 50, משלב זה כל הבחינות הינן עם חומר פתוח), בחינות 13-14 הן באורך שלוש וחצי שעות, אורך הקייס סטאדי הוא ארבע שעות.

13. דיווח תאגידי (CR) – בחינה המשלבת נושאים מתקדמים בחשבונאות פיננסית (חשבונאות גידור, מיסים נדחים, הטבות לעובדים) עם ביקורת.
14. ניהול עסקי אסטרטגי (SBM) – זו למעשה בחינה המשלבת בין בחינות 11 ו-12 מהשלב הקודם, ומכינה את המועמד ל"מקרה הבוחן", הבחינה הסופית.
15. מקרה הבוחן (Case Study) – מספר שבועות לפני הבחינה מקבלים הנבחנים חוברת "מידע מקדים" המתארת חברה (פיקטיבית כמובן) בפרוטרוט – מדובר בחוברת בת כ-45 עמודים. הנבחנים יכולים (למעשה חייבים) להביא איתם למבחן את החוברת, אבל עקב לחץ זמן למעשה עליהם כעיקרון להכיר אותה בע"פ. בבחינה עצמה ניתן מידע נוסף על החברה המתוארת בחוברת, והנבחן נדרש לערוך דוח המנתח היבטים מסויימים של החברה.

ההתקדמות לאורך המבחנים מבוצעת במקביל לעבודה. תחילת העבודה של מתמחים אצל המשרדים הגדולים היא בד"כ בספטמבר תחת חוזה הסמכה לשלוש שנים, כאשר באופן עקרוני את השלב הראשון מסיימים בדרך כלל בתוך 3 חודשים – כלומר בזמן לינואר שמסמן את תחילת ה"עונה הלחוצה". את ששת מבחני השלב המקצועי מסיימים תוך שנה וחצי-שנתיים מתחילת ההתמחות, ובמהלך השנה האחרונה הופכים ל"מוסמכי בחינות" עם מעבר מקרה הבוחן.

בהצלחה!


תגיות:, , , , , , , , , , ,



עדיין אין תגובות

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!