ה(מ)מלכה ואני

עדי גנתון

על עדי גנתון

נשואה לגיא ואימא של תמר ונמרוד. גרה בלונדון שש שנים ועדיין אומרת "תכף נשוב"...

לעולם בעקבות השמש (או שלא…)

אזהרה – כל החושב לעשות רילוקיישן לאנגליה צריך לקחת בחשבון שהשמש לא תבוא בעקבותיו ולארגן לעצמו מנות כפולות של ויטמין D לכל זמן השהייה.

"מה את אומרת על מזג האוויר?"

"עזבי אותך, אין מה לומר… סיוט. כבר כמה שבועות שאני מנסה לבנות קן מוצלח. מקום יבש וחם בשביל הגוזלים וכלום. לא מצליחה."

"ספרי לי על זה… אני לא מוצאת מספיק אוכל לגוזלים, לא יכולה להוציא אותם לפארק ללמוד לעוף עם כל הגשם, הקור והרוחות הלא נורמליות האלו… מה יהיה?"

"מה יהיה? אני אגיד לך מה יהיה. בסוף נשבר… נשבעת לך שנה הבאה נעוף מפה לארץ חמה לפני החורף ולא נחזור!"

הציפורים בגינה שלנו מצייצות וזו בערך השיחה שאני מדמיינת לעצמי שהן מנהלות ביניהן…

לפני כמה זמן הסתכלתי בתחזית ב YNET והאייקון שתפס לי את העין היה ענן עם קשת צבעונית יוצאת ממנו שאמור לסמל 'גשם לפרקים'. חמוד. אופטימי, חשבתי לעצמי… הנה משהו שלעולם לא נראה כאן בתחזית. גשם לפרקים יש כאן, והרבה, אבל אופטימיות של דובוני איכפתלי כזו – לא.

ynet weather

באנגליה 'גשם לפרקים' יהיה סימון של ענן שחור עם טיפת גשם… מדכא. כמו מזג האוויר כאן, אין אופטימיות… כי איך אפשר להיות אופטימיים כשקמים לבוקר אפור, מעונן וגשום באמצע חודש מאי?? או כשניסיון לשחק בכדור בחוץ נכשל בגלל (א) רוחות שמעיפות הכל לעזאזל ו-(ב) ניסיתם פעם לשחק כדורגל עם מגפיים…?? או כשמעילי החורף שלנו עוד תלויים ליד הדלת ונמצאים בשימוש כמעט יומיומי??

bbc weather

אבל, מכיוון שאני אדם אופטימי, בואו ננסה בכל זאת להסתכל על חצי הכוס המלאה.

גמישות מחשבתית היא אלמנט חשוב בהתפתחות הילדים. למרות ההנחה המקובעת שלימדו אותי בגן הילדים בארץ שפריטים של חורף הם מגפיים, מעיל ומטריה ושבחורף יורד גשם, כאן הילדים שלנו מבינים שזה לא כך. גשם יש גם באוגוסט ולא יוצאים בלי מעיל גשם מהבית כמעט אף פעם… מגיל אפס הם כבר מבינים שהחיים הם לא שחור או לבן ויש גם אפור. והרבה. ובעיקר בשמיים. רוב הזמן…

(וסתם בשביל התרגיל – לכו לגוגל אימג'ס, חפשו את המילה חורף בעברית ואח"כ חפשו את המילה winter ותבינו מהם הבדלים תרבותיים…)

ציפיות יש רק לכריות – מזג האויר כאן כל כך לא צפוי וכל כך לא עקבי שקשה מאוד לתכנן תוכניות מבוססות עליו. אז זה לא שלא מתכננים טיול לסופ"ש, קפיצה לפסטיבל בעיר או פיקניק בפארק. עושים את כל זה אבל לומדים תוך כדי ומתוך ניסיון להתמודד עם שיבושים, לזרום עם תקלות מזג אויר, להמשיך בתוכניות ולהסתגל. אפשר לקרוא לזה הנמכת ציפיות. אני מעדיפה לראות בזה פיתוח כישורי הסתגלות למצבים חדשים או תושייה. וכן – לרוץ ולקנות בריכה מתנפחת יום אחרי שרב ולגלות שלא תפתחו אותה עד שנה הבאה, זה גם סוג של הסתגלות… אה וגם לראות הופעה של ברוס ספרינגסטין בגשם באמצע יולי.

אז נכון, השמש היא לא וודאית כאן באביב ובקיץ. אבל לכן היא גם לא מובנת מאליה וכשהיא מגיעה הכל פורח, כל הרחובות שמחים, אנשים מחייכים, מצב הרוח עולה, ויש תחושה של ממש חגיגה באוויר. היה לנו שבוע אחד כזה לפני שבועיים… מקווה שיהיו עוד כי אנחנו רק באמצע מאי… מקווה. לא מבטיחה.

london park


תגיות:, , , , , , , ,



עדיין אין תגובות

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!