ה(מ)מלכה ואני

עדי גנתון

על עדי גנתון

נשואה לגיא ואימא של תמר ונמרוד. גרה בלונדון שש שנים ועדיין אומרת "תכף נשוב"...

סליחה, אני רק שאלה…

יש דת שלא שמעו עליה הרבה. היא דוברת אנגלית במבטא בריטי, היא מ-א-ו-ד מנומסת ונעימה לבריות אבל היא גם מסתכלת בעין עויינת במי שכופר בה. וכשאתה באנגליה, גם אם לא מתחשק לך ואין לך זמן (וזאת מילת מפתח כאן) אתה מחויב לה. התור. 

(An Englishman, even if he is alone, forms an orderly queue of one" (George Mikes"

י
נתחיל במילה עצמה 'תור' מילה פשוטה שלוש אותיות בעברית. אבל באנגלית, כמו הרבה דברים כאן, ההיגיון לא שולט ולכן את המילה 'קיו' החליטו לכתוב queue… ותודו שיש באופן בו היא כתובה הרבה מיסטיות. לא ברור איך יצרו משהו כל כך מורכב למילה כל כך פשוטה. אבל, אל תזלזלו – הכל חלק מהעניין. כאן, בממלכה, זו לא מילה פשוטה למרות שהיא יומיומית; זו מילה שטומנת בחובה תרבות שלמה. זו מילה שסוחבת על גבה שעות ציפייה וכמיהה; זו מילה שנותנת לכל מי שהוא חלק ממנה תחושת שייכות למשהו, תחושת אחווה…
כבר בשבוע הראשון לשהייה שלי כאן נתקלתי בזה. זה היה במשרד של משטרת הגבולות וזה היה מה שאפשר לקרוא לו 'בבושקה תור' – בחוץ שורה ארוכה של אנשים מחכים לעבור את השער של הבניין, עברתם את השער, עכשיו תעמדו בתור לכניסה לבניין, לדלת. עברתם גם אותו? קחו מספר וחכו לתורכם לפגישה עם הפקיד. ויכולה להישבע שהיה עוד איזה תור באמצע אבל כבר לא זוכרת. וליד כל תור יש משגיח ששומר על הסדר. נשמע ארוך? יכול להיות אבל חייבת לומר שיש משהו חיובי בזה – תמיד קל יותר להמתין כשמחלקים את זמן ההמתנה לשלבים, לא? והמלצה שלי בעניין הזה (שכל אחד שמגיע עם ויזה צריך לעבור) לנסות לא להגיע בתקופות לפני תחילת שנת לימודים כי אז המוני סטודנטים, שמתעוררים בחמש בבוקר ותופסים רכבת ראשונה, עומדים בתור שיכול גם להתארך מסביב לבניין ומעבר לפינה בתור שלא היה מבייש את זה בכניסה לוותיקן ביום רגיל.

signs-41243אבל, כמו כל דת, היא מתגלה גם ביומיום השגרתי ולא רק באירועים מיוחדים. כך, אני מוצאת את עצמי כמעט בכל שבוע בתור לקופה בסופר שמורכב מאנשים שלא טורחים אפילו לבדוק אם יש קופות אחרות יותר פנויות. לפעמים נדמה לי שברגע שהם נכנסים לתור, זה קדוש, לא משנים, לא עוברים, פשוט מחכים… ורק אני, עומדת בתור אחד בלי להפסיק לבחון את קצב ההתקדמות בתורים האחרים, פוזלת לצדדים כל הזמן וגם – אלוהים יעזור לי – עוברת אם מרגישה שצריך, גם במחיר מבטים משתאים של חברי לתור. הרבה פעמים יש עובד שמכוון תנועה ומתחנן לפעמים לאנשים שיעברו ומציע להם זמן המתנה קצר יותר לשווא.
את התור אפשר לפגוש גם בכביש. כל נושא הנהיגה באנגליה מחייב פוסט נפרד אבל ותחזיקו חזק – גם בכביש עומדים בתור, לא חותכים, לא מנסים לעקוף משמאל או מימין. יש תור – אז כנראה יש לכך סיבה. לא פעם אני מוצאת את עצמי נעמדת אחרי טור מכוניות רק כדי לגלות אחרי כמה דקות טובות שנהג אחר פשוט עצר באמצע הכביש מסיבה לא ידועה ואין צפצופים, ואין קללות (אז איך לעזאזל אפשר לדעת שזה הגורם??)… יש המתנה סבלנית ואם אפשר אז עקיפה רגועה וזהירה.
לפני חודשיים רציתי לקחת את הילדים למייצג מעניין שקראתי עליו. גם קראתי שהתור אליו הוא ארוך וצריך להיאזר בסבלנות ואמרתי – סבלנות יש! קראתי גם שהמיצג נפתח בשעה 11 בבוקר אז תכננתי להגיע קצת לפני מתוך מחשבה מחושבת שזה בוודאי יקצר את ההמתנה. אבוי, כמה טעיתי… כמה דקות לפני הפתיחה התור כבר התארך לשלוש וחצי שעות. אנשים הגיעו בשמונה בבוקר, מצוידים עם אוכל שתייה שמיכה ולפטופים כדי להעביר את הזמן (מאיפה יש להם זמן??!). יושבים להם קבוצות קבוצות בתור ארוך עם הווי משלהם, שיחות חולין וקפה ביד שאחד התנדב להביא בשביל כולם… כן, הם אשכרה נהנים מזה! עכשיו, תגידו לנסות את הצד השני של התור – להגיע בסוף היום… ובכן, מחשבה מעניינת אבל לא רוולנטית. הבריטים יודעים מה הם עושים – הם סוגרים את התור שלוש שעות לפני זמן הסגירה הרשמי כך שבכל מקרה, תמתין כמו כולם… המסקנה שלי היא שהתור, שהיא מילה שמתקשרת אסוציאטיבית לאנשים עם מנטליות ישראלית עם חוסר יעילות, מקבל כאן את המשמעות ההפוכה לחלוטין – כמו הציטוט מלמעלה, התור הוא כדי להכניס סדר ויעילות, הוא פשוט חלק בלתי נפרד מהחיים כאן ולא תתפסו אותנו לא עומדים בכזה…

que2

אני יודעת שעל פניו זה נראה כמו פוסט מאוד לא אינפורמטיבי ולא ברורה כל כך המשמעות שלו, אבל לדעתי זהו פוסט על משהו קטן מהמנטליות הבריטית שהוא די זר לנו הישראלים; פוסט לאלו שרוצים להבין במה שונה התרבות האנגלית ולמה צריך להתרגל. אבל מעל לכל אני מאמינה שזהו פוסט חינוכי – אחרי שש שנים בממלכה, אני מוכנה להודות – חונכתי. אני גאה לראות את עצמי מהעומדים בתור בשקט. ות'אמת, הרבה יותר קל לשרוד כך את ההמתנה. זה משרה בטחון ואמונה שתורך יגיע. בטוח יגיע. אחרת לא היו עומדים כך בשקט כולם… וזה מרגיע. הופך את ההמתנה לקצת יותר שלווה (בכל זאת ישראלית…) והאמינו לי – אפשר אפילו להתמכר לזה.
אם בארץ לא הייתי מהססת ללכת לראש התור אם יש לי רק שאלה קטנה, כאן ה"אני רק שאלה" לא עובד. האמת, לא ניסיתי לראות אם הוא עובד. כנראה כבר לא צריך את זה כשיש אמונה. פשוט עומדים. מחכים.


תגיות:, , , , , , , , ,



5 תגובות ל - “סליחה, אני רק שאלה…”

  1. ענת #

    תודה על הפוסט, עדי!
    קריאה מומלצת באותו עניין (וכמה אחרים…) היא
    Watching the English by Kate Fox

    18 באפריל 2013 ב - 17:38 הגב
    • עדי גנתון
      עדי #

      תודה ענת על ההמלצה. נראה משעשע…

      18 באפריל 2013 ב - 20:28 הגב
  2. Rachel FV #

    queue – comes from French – it means tail, and the expression is French is faire la queue which means …to make a tail hence .to queue. Great post by the way…..

    18 באפריל 2013 ב - 23:08 הגב
    • עדי גנתון
      עדי #

      כן, הייתי צריכה לדעת שהמוזרות בה כותבים את המילה, בבוודאי מקורה בצרפתית 🙂
      תודה!

      19 באפריל 2013 ב - 0:07 הגב

הפניות

  1. הדברים שלא מספרים על רילו | תכף נשוב - 23 במאי 2013

    […] אין אפשרות לעקוף אותם. זה לא ישראל. צריך להתרגל למנטאליות אחרת – לטוב ולרע. וכשרע הכל נראה רע.  אני עוד לא נתקלתי […]

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!