מיצפטל והבלוג הראשון

שרית רון

על שרית רון

אני חיה על התפר של נהר ההדסון, נוסעת הלוך ושוב כשהנהר לצידי. בעבר הייתי סוכנת רילוקיישן במזרח ומערב ארה״ב, מורה, בעלת עסק, מנהלת משלחות ובונת קהילות. תמיד כתבתי לעצמי.

עצות ואנטי-עצות

10 דברים שלא כדאי, לא רצוי ולעיתים אפילו מגעיל, לֹאמַר ליוצאים לרילוקיישן:

1.  מה אתם חושבים, שמחכים לכם שם? יש שם ישראלים כמו זבל
2.  נו באמת, מכל המקומות בעולם דווקא את…. מצאתם לכם?
3.  בחו״ל לא תהיה לכם סבתא או סבא שאפשר להקפיץ בהתראה של רגע!
4.  אנחנו נותנים לכם שנה לחזור עם הזנב בין הרגליים
5.  יופי, אני כבר מזמין באמאזון, תשלחו לי את הכתובת שלכם איך שאתם מגיעים. המשלוחים לארץ ממש יקרים, תוכלו לשלוח לי?
6.  תוך חודשיים אנחנו מגיעים אליכם כללללללל המשפחה (לדירת שני חדרים בניו יורק)!
7.  לא די שהוא מתקשה פה, את מוסיפה לו?
8.  זה יופי שאתם רוצים הרפתקה, אבל מה הילדים אשמים?
9.  אז את נוסעת לך בעולם ומשאירה אותי פה לעשות את כל הבדיקות איתם? קופת חולים, בנק, סופר… גם את בת שלהם, לא?!
10.  ומה עם הקריירה שלך?

gal shaked israel2

מה עושים עם זה?
ראשית מפרידים את החיטה מן המוץ:  מה מהאמירות יכול להיות יעיל עבורכם ולגייס עזרה רלוונטית? נכון שהאמירות הללו קשות ומתסכלות אבל מחלק מהן אפשר להוציא משהו טוב וחלק פשוט נאמר מתוך רגשות כעס, טינה, קנאה, פחד, הרגשת חוסר יציבות, או חשש משינוי של הדובר/ת. למשל, אשה אחת שאמרה לי בטלפון ש׳יש שם ישראלים כמו זבל׳ גרמה לי לצאת מהפנטזיה (במהירות שיא. כשגמרתי לבכות..) ולהתחיל נטוורקינג רציני כדי לברר את הבירורים ההכרחיים. ללא ההערה המגעילה שלה, הייתי מגיעה במצב סינדרלה, מוצאת דלעת ותופסת עבודה בגיהוץ.

עכשיו מפרידים עוד קצת. את האמירות היעילות מכניסים לשק ה׳אבדוק ואפעל בהתאם׳. למשל:

באחת הפעמים שעברתי, עיירה שלמה התגייסה למצוא לי קרובים ומכרים בעיירת היעד. הרווחנו המון כמשפחה כי היו לנו הרבה קצוות של חוט להתחיל איתם וזה בהחלט ריכך את הנחיתה. במעבר אחר חבר של חבר של חבר של הסתבר כמומחה אריזה ושינוע ונתן לנו טיפים מעולים, שום דבר לא נשבר והכל נמצא בקלות ובמהירות.

את האמירות הפחות יעילות בודקים לפי האומר/ת: האם זו סבתא מסורה שחוששת מהשינוי? אם כן, שווה לערוך שיחה שתקל על שני הצדדים ותמצא פתרונות כדי לישב ולמתן את הסערה.
אם אלו השכנים שתמיד עישנו ואיפרו לכם על הכביסה כי בא להם – לא שווה להתיחס.
האם אלו חברים ממש טובים והאמירה ׳התפלקה׳ להם בהפתעה? יכול להיות שהם חוששים לאבד אתכם שם בניכר ושווה לדבר על זה.

כדאי לתרגל אסרטיביות. כשהחפירות מגיעות לדרגת תעלה, ממלאים אותה במים, עושים חיץ ומתנערים מהאנשים האלה.

 

doron furtue10 עצות שממש כדאי לתת ליוצאים לרילוקיישן:
1.  שאלו מקומיים שכבר עשו את המהלך, מה השתנה להם בחיים החדשים? ואם הם ותיקים במקום החדש, מה עשה להם את החיים טובים או קלים יותר? מה טוב ועובד להם ב׳כאן ועכשיו׳? 
2.  חשבו עלויות מראש וודאו שהפנטזיה על חסכון רציני עובדת גם בריאליה של היעד.
3.  אילו הרגלים ומסורות משפחתיות ניתן להמשיך או לשמר במקום החדש?
4.  על אילו הרגלים תצטרכו לוותר או לצמצם במקום החדש? למשל, אם הבת הגדולה רוכבת על סוסים וביעד זה יקר מעבר ליכולות, כדאי לחשוב מראש איך זה משפיע עליה ועליכם כתא משפחתי. אילו מטרות הרכיבה משרתת (ערך עצמי, הוצאת אנרגיות חיונית, התעמלות כמו כל התעמלות אחרת, סמל סטטוס וכד׳) ובהתאמה, האם ניתן להחליף לתחביב דומה?
5.  שימו על הלו״ז ערב קבוע שהוא רק שלכם, בני הזוג המבוגרים. צאו, תהנו ואל תוותרו.
6.  פנו לכל אחד מבני הזוג זמן חופשי לעסוק במה שהוא/היא רוצים ושאינו בגדר חובות או סידורים.
7.  פנו זמן איכות לבד הורה-ילד/ה.
8.  קראו כל מה שמגיע מבית הספר. הכל.
9.  סדרו לכם תיקיה מסודרת עם כל התרופות, האישורים והתעודות שעולות על הדעת לכל בני המשפחה. זה כולל כל מצב רפואי, מספר חודשים קדימה עם תרופות כרוניות או תרופות שתמיד עובדות לכם בהצטננות, תוצאות מבחנים ומבדקים של מחוננים, בעיות קשב, תעודות שמוכיחות שלמדתם, מה למדתם, תעודת נישואין, תעודות לידה, ניירת מעקב בנקים אם השארתם דברים פתוחים בארץ, הכל.
10.  שקללו מראש זמן הסתגלות, קשיי הסתגלות, תחושות של חוסר (משפחה, ידע, ניואנסים, שפה, מקצוע) ודעו שזה נורמאלי, היו סבלניים עם עצמכם.
11.  חשוב ליצור המשכיות, בייחוד לילדים צעירים יותר: אלבום תמונות, מזכרות מהגן, אמצעי תקשורת בלתי אמצעי כמו ווטסאפ, פייס טיים, סקייפ, פייסבוק או סנאפצ׳ט למתבגרים. כל מה שיעזור בשימור קשרים ויקל על תקשורת קרובה שהפכה רחוקה ומנותקת יותר.
12.  זוכרים מה נאמר בהוראות הבטיחות של המטוס? במקרה אזעקת אמת שימו את מסיכת החמצן עליכם קודם, רק אחר כך התפנו לעזור לילדים. אז זהו, שזה נכון. אתם מובילים את השינוי. כמה יותר רגוע, ככה יותר מתגמל אחר כך.
השבח לאל על גוגל. כנסו וחקרו מרחוק. כמה בתי ספר יש באזור? כמה מרכזים קהילתיים? יש שם יהודים? אנשים שתוכלו לחגוג איתם ראש השנה ופסח? יש שם ישראלים? קבוצות אתניות אחרות? עד כמה תוכלו למצוא קשב ודמיון אליכם במקום הזה וכמה תבלטו בנוף? מה סדר העדיפויות שלכם? עם מה תוכלו/לא תוכלו לחיות?
13.  מתבגרים – חשוב מאוד לראות שיש תנועת נוער (צופים, שמו״צ, בני עקיבא) או קבוצות התיחסות אחרות שהמתבגרים יוכלו להזדהות ולהשתייך אליהם. קשה להתמודד עם תהליך בניית זהות, לימודים בשפה זרה, זרות של ארץ חדשה וחברים חדשים, בלי משהו אחד מוכר, לפחות.
14.  יש כלב? חתול? חיית מחמד אהובה? – שווה להעביר אתכם אם אפשר, זה מרכך ונותן הרגשת בית.
15. פיקניק ג׳אנק פוד בסלון ומזרנים בחדר חשוף – הרפתקאה מגניבה לזמן קצר. לכן, עדיף לתארך מכולה, מלונות, מגורים זמניים וכדו׳, בצורה מחושבת עד כמה שניתן מראש.
16. חשוב לארוז טוב כדי להוציא טוב. סמנו, שיימו, תעדפו בסיסטמה צבעונית, מה שעובד לכם. שווה את הזמן והמאמץ.

אישית, עם כל מעבר זכיתי להכיר משהו בעצמי שלא ידעתי שהיה שם. כמו לגלות ששכחתם לפתוח מתנה, לפתוח אותה וממש לשמוח עם מה שקיבלתם. חשוב להכיר את עצמכם. דברים שמציקים יחמירו לקצת. חוזקות יציפו אתכם מעל הקשיים ויעזרו לכם בצורה שלא שיערתם. השמש האישית שלכם הולכת אתכם לכל מקום, גם לארצות גשומות במיוחד. כדאי לאפשר לה לצאת לאוורור לעיתים קרובות.


תגיות:, , , , , , , , ,



3 תגובות ל - “עצות ואנטי-עצות”

  1. לאה בר און #

    עצות יעילות ומועילות. ו"חכמים היזהרו בדבריכם" מי שטרח לומר כי יש ישראלים כמו זבל, משפט אומלל בפני עצמו, נמצא שם עד עצם היום הזה, על טפיו וצאציו

    22 בינואר 2017 ב - 19:00 הגב
  2. מיכל #

    המון תודה! הפוסטר הזה הגיע בדיוק בזמן !

    24 בינואר 2017 ב - 7:55 הגב
    • שרית רון
      שרית רון #

      שמחה שעזר לך, מיכל. בהצלחה!

      25 בינואר 2017 ב - 0:07 הגב

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!