ריו-קיישן

אביטל תבור

על אביטל תבור

בת 36 מתגוררת בישוב כפרי ופסטורלי. מצוידת בשלושה ילדים ובעל, יוצאת להרפתקה מטורפת באחת הערים המדהימות בעולם- ריו דה ז'נרו. מתכננת לברוח לשנתיים ולשמוח עם כל הברזילאים.

עצות למסע

אני חייבת להודות, אני אוהבת את ישראל. כאן נולדתי, כאן גדלתי וכאן אני מגדלת את ילדיי. באופן זמני, אני אורזת אותם להרפתקה קטנה בברזיל, אך ברור לי שאחזור. כמו כן, ובלי טיפת ציניות, אני אוהבת ישראלים. באמת אוהבת! אוהבת את הייחודיות הישראלית שלא ניתן למצוא בשום מקום בעולם, את האכפתיות, הערבות ההדדית והרצון לעזור. לכן כאשר הודענו לכולם שאנחנו נוסעים לברזיל, לא הופתעתי משלל העצות לדרך שקבלנו, כולם רצו לעזור ולייעץ.

יש את חובבי הסרטים שאמרו: "איזה אומץ! אתם נוסעים לריו?!? את חייבת לראות את הסרט המזעזע 'עיר האלוהים'!" המלצה מעט מפוקפקת לאור התיאור של הסרט. אז אני לא חייבת, וכנראה גם לא אראה את הסרט. מאותה הסיבה בדיוק שלא אצפה בסרט 'צעקה 3' כשאני נמצאת לבד בבית חשוך. למה להפגיש את עצמי עם פחדים וחרדות שלא נמצאים בסל החרדות הקיומיות הרגילות שלי? יש שיאמרו שאני "טומנת את ראשי בחול" ואני אומרת: אם כבר לטמון את הראש אז עדיף להטמינו בחול המוזהב, הרך והאינסופי שבחופי ריו…

avitalיש את חובבי הסטטיסטיקה שהקפידו לציין בחשש שקראו מאמר המספר על כך שחצי מהזוגות ברילוקשיין מתגרשים: "האם לא חבל לסכן את הזוגיות?" צר לי לאכזב, אך אותה סטטיסטיקה מדויקת גם כאן בארץ אצל זוגות שנשארים באותו הבית, באותה עבודה ולא עושים דבר שיטלטל את הזוגיות שלהם. אצלנו ברחוב, הסטטיסטיקה עומדת על בית כן, בית לא. האם עצם העובדה שאנחנו עוזבים את הרחוב אומר שנברח מהסטטיסטיקה? אולי פשוט נשכיר אותה באופן זמני יחד עם הבית לזוג אחר…

היו היזמים העסקיים שבנו בעבורי תוכנית עסקית להתעשרות מהירה וקלה, לאור העובדה, שריו מארחת את משחקי המונדיאל  2014: "זה פשוט וקל לקנות כרטיסים זולים למשחקים ולמכור אותם למרבה במחיר, מה שנקרא בשפה המקצועית: ניצול הזדמנויות." ובכן, צר לי לאכזב, לא עברתי על החוק בישראל ולכן אין בכוונתי להתחיל לספסר בכרטיסים בברזיל. אני לא צריכה לצפות בסרט המזעזע " עיר האלוהים" בכדי לתאר לעצמי כיצד נראה בית סוהר ברזילאי.

היו החטובות והמפרגנות שהמליצו להעביר את הזמן בשיעורים חשובים, הלוא הם, שיעורי עיצוב הישבן: "זו הזדמנות פשוט חלומית לעצב את ישבן החלומות, במקום בו כל הישבנים הם חלומיים". אני לא פוסלת את העצה וברור שצפויות לי שנתיים של תסביך ישבן קשה, אך אני מלאת תקווה שחוק הכבידה שאינו עובד בברזיל ומשאיר עצמים באוויר ואינו מוריד אותם עם נטייתם הטבעית לכיוון הקרקע, יעבוד גם על הישבן שלי ובכך יחסוך לי את שיעורי עיצוב הישבן המפרכים.

Crystian Cruzכמובן שיש את אוהדי הכדורגל השרופים שאינם מאמינים כיצד, פעם אחר פעם, "מחלקים אגוזים למי שאין לו שיניים", או במילים אחרות,  מי שולח בחורה חסרת הבנה ואהבה למשחק לארץ הכדורגל? הם, כמובן, ממליצים ללכת למשחק כדורגל: "את פשוט חייבת! אם לא בשביל המשחק, אז בשביל האווירה." אני חייבת להודות שבישראל אין לי סבלנות לראות את המשחק בו 22 גברים רצים ומזיעים במגרש, ללא תכלית, במשך יותר מדי זמן. מ-ש-ע-מ-ם! אך, אני מודה שיכול להיות ש 22 גברים ברזילאים  חטובים רצים על מגרש  יצליחו לייצר בי עניין. לכן אני לא פוסלת. יש סיכוי שאהיה אוהדת כדורגל. אתם יודעים, בשביל האווירה…

יש את הפרקטיים שהם גם חובבי סטטיסטיקה: "את חייבת שתהיה מישהי שתעזור לך בבית. זה מדהים איך היא תצליח לנקות מבלי שתשימי לב, לבשל מאכלים מקומיים מדהימים, לקפל כביסה ולגהץ", "את חייבת לקחת עוזרת, את חייבת לקחת עוזרת מכוערת, את חייבת לקחת עוזרת מכוערת וזקנה…"ובאותה הנשימה ממש: "את חייבת לקחת גנן (קלישאה מטורפת), את חייבת לקחת גנן מסוקס, את חייבת לקחת גנן מסוקס וצעיר". לגבי העוזרת, קבלתי את העצה באהבה. לגבי הגנן, קצת בעייתי לקחת גנן כאשר את גרה בקומה 5 וצריכה לתחזק 2 עציצים מפלסטיק. יחד עם זאת, הבנתי את הרעיון הכללי והקלישאתי; אני בהחלט מתכננת להתחיל ללמוד טניס.

יש את המשפחתיים-הפרקטיים, אשר לא קראו את המאמר של חובבי הסטטיסטיקה ולכן הציעו לנצל את הזמן לפעם רביעית: "כי גם ככה לא יהיה לך מה לעשות והשעון מתקתק, זה זמן מצוין להכין ילדה ברזילאית מתוקה." תודה על הספירה לאחור. יש לי עוד הרבה זמן להכין ילדה, לא רוצה בשלב זה למלא את הזמן החופשי שיש לי בבחילות, טחורים, עלייה מטורפת במשקל וחרדות. אם העוזרת הזקנה והמכוערת תסכים גם להיות אם פונדקאית אני מוכנה לשקול את העניין ברצינות.

והמשותף לחובבי הסרטים, חובבי הסטטיסטיקה, היזמים, אוהדי הכדורגל, החטובות, הפרקטיים והמשפחתיים הוא שכולם פרגנו וכולם מאוד רוצים שיהיה לנו טוב.

אז ממש עוד מעט אני "תופסת מטוס לברזיל" להרפתקה של פעם בחיים, אבל, למען האמת, אני כבר ממש מתגעגעת כי האמת היא ש"אין לי ארץ אחרת".


תגיות:, , , , , , , ,



2 תגובות ל - “עצות למסע”

  1. יוני #

    כן כתיבה יפה
    בהצלחה

    11 ביולי 2013 ב - 15:35 להגיב
  2. חגי #

    כל הסטטיסטיקאים למעשה מקנאים , תמשיכי כך , תהנו ביחד ובלי מדריך טניס שלא
    תיכנסו לסטטיסטיקה

    16 ביולי 2013 ב - 17:01 להגיב

השאירו תגובה

אהבתם? עשו לנו לייק!