חם וחריף בעיר המלאכים

נועה קליין

על נועה קליין

תמיד פנטזתי שיום אחד אסע לחיות כמה שנים בחו"ל. תמיד אמרתי שזו חוויה, שזה מרחיב אופקים. הנאום הרגיל. פשוט בכל פעם שנאמתי את הנאום הזה למי שהסכים להקשיב, דמיינתי את עצמי מהלכת ברחובות לונדון. לא העליתי על דעתי הפרועה ביותר שאמצא את עצמי בבנגקוק, שהיא, איך לומר בעדינות, לא כוס התה שלי. בת 34, תל אביבית, אשתו של אביעד, אמא של עומר (הבת). מחוץ לאיזור הנוחות שלי. משתדלת לזרום. מחכה לבאות.

מזל טוב

השבוע חגגנו שנתיים לבנגקוק. היא אמנם הרבה יותר מבוגרת אבל אנחנו הצלחנו להפוך בה מתינוקות לפעוטות. ובדיוק כמו פעוטות אנחנו כבר יודעים ללכת, לאכול, לדבר ועוד הרבה דברים אחרים, אם כי יש לנו גם עוד הרבה מה ללמוד ולראות.

ללכת עם ולהרגיש בלי

התחלה דרמטית מדי: ילדה בת שנה וחמישה חודשים עומדת על גג של בניין מגורים בבנגקוק וקוראת לחתול שיבוא: "תו! תו!" תוך כדי היא מושיטה זרוע קדימה ומחככת אצבעות קטנות בליווי של "ססס" עם לשון תינוקית מבצבצת בין שיניים טריות.

נחמדה וחברותית מחפשת דומות למטרות קפה וסימפטיה

עצרו הכל! מצאתי דרך לחזור לגיל 16 על כל "מנעמיו": אני הילדה החדשה בבית ספר ויש חבורה של בנות מגניבות שאני רוצה שיאהבו אותי ויהיו חברות שלי. עכשיו כל שנותר הוא למצוא אותן ולבקש מאמא שתקנה לי ג'ינס כמו שלהן.

דלתות מסתובבות או: איך גופתי המתה מצאה את עצמה חיה ובועטת בבנגקוק

כמו בכל סרט טוב, נתחיל בפלאשבק. פברואר 2012. אביעד ואני בתאילנד בירח הדבש שלנו. אתם יודעים, ירח דבש, התירוץ הזה שמאפשר לנו לנסוע לחופשה ביעד אקזוטי מבלי להרגיש לא בסדר. שלא כמו רוב התיירים, אנחנו לא קופצים מעל בנגקוק בדילוג קל אל עבר האיים אלא חווים אותה במשך חמישה ימים שלמים. אביעד מת על בנגקוק. הריחות, […]

אהבתם? עשו לנו לייק!