המגדלור ואני

יהונתן קאהן

על יהונתן קאהן

יהונתן, בוגר תואר בחשבונאות ושלוש וחצי שנים במשרד ביג פור בארץ, עבר באוגוסט 2013 עם אשתו ושני חתולים לסוונזי. איפה זה סוונזי? בדרום וויילס. איפה זה וויילס? איפהשהו בבריטניה, נקרא לזה "לא לונדון". מאי-שם בקצה הכביש המהיר M4, כשלוש שעות ברכב מהית'רו, החיים נראים שקטים, רגועים וירוקים יותר. החוויה של מגורים בעיר ספר בבריטניה היא מיוחדת, והחוויה של התמחות בראיית חשבון בבריטניה גם היא מיוחדת, ועל כל הדברים המיוחדים בחיים שלנו אני אנסה לכתוב כאן, מוזמנים להצטרף אליי.

חיפוש עבודה בבריטניה: איך עושים את זה?

אז אחרי 3 שנים, שעברו הרבה יותר מהר ממה שהשירות הצבאי שלי הרגיש, הסתיים חוזה ההתמחות שלי בדלוייט. ערימה של אפשרויות נחתה על ראשי ובחודשים שלקראת סיום החוזה הייתי צריך להחליט מה לעשות.

מחשבות של אחרי ברקסיט

בוקר שישי שעבר היה סוריאליסטי. התעוררתי ב-4:30, ולמרות שכבר היה אור בחוץ, הכל הרגיש מאד חשוך. הפער בין המצביעים לעזוב ואלה שהצביעו להישאר כבר עמד על 800 אלף, ונראה שעם כל אחת מ-80 הקלפיות שעוד נותרו, הפער רק הלך וגדל.

בריטניה ביום שאחרי המשאל: יחסינו לאן?

אז בריטניה עשתה את מה שאף אחד לא ציפה שהיא תעשה, והחליטה לעזוב את האיחוד האירופי. ספרי ההיסטוריה האירופיים עוד ידברו רבות על ה-23 ביוני 2016, אבל בעוד התקשורת העולמית מנסה לנתח את ההשלכות ארוכות הטווח האפשריות של מה שקיבל זה מכבר את הכינוי "ברקסיט", מאות אלפי בעלי דרכונים אירופיים בבריטניה וכאלה שמעוניינים להגר לבריטניה […]

היום בו הדרקון שאג

בחודשים לפני שעברנו לכאן, הבנתי עד כמה ישראלים לא יודעים אפילו שקיים מקום כזה וויילס, שלא לדבר על לדעת איפה זה. לכן לא מפתיע אותי שרעידת האדמה האדירה שמתחוללת כאן מאז יום שבת האחרון לא ממש מורגשת בארץ – אבל בשביל זה אני פה, לא?

כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על מבחני ההסמכה בראיית חשבון בבריטניה

תודו, תודו שתמיד רציתם לדעת כל מה שיש לדעת על ההסמכה בראיית חשבון בממלכה המאוחדת. אל תתביישו, זו לא אשמתכם, זה דחף טבעי שקיים בכולנו. ובכן, בשביל זה אני כאן!

שתי הגירות וסכין

ד' הצטרף לכיתה שלנו בכיתה ה', אני חושב. הוא עלה מאוקראינה, היה נראה מוזר ומגושם כזה, היה לו מבטא כבד מאד, ואולי הכי גרוע – גם היה לו גמגום.

דברים שאני מתגעגע אליהם בישראל

עוד לא עברו שנתיים מאז שעזבנו את ישראל. כשאנשים שואלים אותי כמה זמן אנחנו פה ואני אומר להם "בערך שנה וחצי" הם שואלים "זה הכל?!". כן, בתמונה הגדולה של החיים, שנה וחצי הם מצמוץ, נפנוף כנפיים של פרפר. אבל עברנו כל כך הרבה בשנה וחצי האלה שיש את הפרדוקס המוזר הזה שמצד אחד זה מרגיש […]

אופייה של החיה

במשך מעל שלושה חודשים חייתי על הגדר. על פיגום גבוה, מחזיק כמה קרשים, מתנדנד בין קרקע יציבה לבין התהום שלמטה, מנסה לשמור על שיווי משקל. לא, לא החלפתי קריירה לפועל בניין, פשוט לא ידעתי מה עומד לקרות איתי.

חיים בין פרידה לפרידה

בערך מאז שסגרנו כרטיסי טיסה לביקור הראשון שלנו בארץ מאז שעזבנו לפני כמעט שנה וחצי, תהיתי איך זה יהיה להגיע לארץ כתייר באופן מעשי. למען האמת, תהיתי איך זה יהיה עוד הרבה קודם – עוד בימים שאבא של אשתי היה מסיע אותנו כל שבוע מהדירונת שלנו בצפון ת"א לארוחת שישי בערב במודיעין, כל פעם שהיינו […]

מי הזיז את המילקי שלי?

אז באיחור אופנתי הגיעו גם אליי, בגדול לפחות, הידיעות על ״המילקי בברלין״. אני מוכרח לציין, ולו למען הגילוי הנאות, שלא קראתי את הכתבה המדוברת על גרורותיה והתגובות עליה (למעט כותרות) והפוסט הזה נכתב כתגובה לכל הרעיון הזה של השוואות המחירים חו״ל-ישראל והתגובה אליהם בארץ.

ניתוק מחובר

רגע לפני שהכל התחיל, הייתי בסוג של חופשת מבחנים מהעבודה, שבמסגרתה במשך חודש אני עברתי קורס במקום ללכת למשרד. בקורס הזה קיבלנו שעה של הפסקת צהריים כל יום, וכך יצא לי לגלות ולהתאהב באחת הפינות היפות בקרדיף, העיר בה אני עובד. זה פארק שתחום מצד אחד ע"י טירה משוחזרת יפהפיה ומצידו השני ע"י הנהר טאף […]

הימים הכי ישראליים

אני חושב שעבור רוב הישראלים אין יום מוזר וקשה יותר בשנה מאשר יום הזיכרון. האינטנסיביות של היום הזה, הקירבה של המכה. הרי בואו נכיר בזה, מבלי לפגוע ביום השואה, החוויה הזו רחוקה מישראלים. להירדף, במקום אחר שבו השפה היא אחרת ואפילו מזג האוויר שרואים בסרטים כל כך שונה, הנוף והסביבה שניצולים מתארים אלה דברים שלילידי […]

אז בתכלס, זה כדאי?

בפוסטים הקודמים עסקתי, בעיקר, בחוויה שלנו  בחודשים הראשונים בבריטניה – בסיפור האישי שלנו. אבל אני רוצה להשתמש בפלטפורמה הזו גם כדי לעזור לאנשים להבין האם המסלול שאני בחרתי בו הוא רלבנטי וכדאי עבורם, ואפילו רק כדי להציג אופציה נוספת למעבר, ואת זה אני אשתדל לעשות בפוסט הזה.

אהבתם? עשו לנו לייק!