הבלוג של שירה מהקוטב

שירה מהקוטב

על שירה מהקוטב

חיה במונטריאול ברילוקשיין שלישי תוך פחות מעשור.

או, דו, טרואה דג מלוח

עם ההחלטה לעבור למונטריאול החלטתי ללמוד צרפתית. למעשה, חצי שנה לפני המעבר כבר היו בידי מספרי טלפון של מורות מומלצות לצרפתית באיזור מרכז תל אביב. כמובן שלא עשיתי עם זה כלום.

הנה בא החורף (חלק ב'), או: מה לובשים דובי קוטב?

שמלה וכפכפים. גדלתי בפרברי תל אביב המיוזעים ושנות ילדותי מחוץ לארץ הקודש עברו עלי במדינה מערב אפריקאית מזיעה אף יותר. במרבית תמונות הילדות שלי מככבת ילדה לבנבנה בשמלה וכפכפים עם שלל סימני עקיצות, חבורות וכתמי יוד על הרגליים. למעשה, רוב תמונות הבגרות שלי נראות בערך אותו הדבר כולל השמלה והכפכפים (וסימני העקיצות והפציעות המוזרות על […]

החיים ב- deep freeze

תשאלו את כולם, אני אישה שעומדת במילתה. לפני חצי שנה קיטרתי על החום והזיעה ועל זה ששומדבר לא ממוזג, והזהרתי שבעוד חצי שנה אני אקטר על הקור. אז הנה זה הגיע. חלק א' בדגש "הם לא נורמלים!" לשיפוטכם.

שיעורים שנלמדו בדרך הקשה

אישה חכמה, ומנטורית מקצועית, אמרה לי פעם שבחצי השנה הראשונה של רילוקשיין אסור לנסוע הביתה לבקר. חבל רק שהיא אמרה לי את זה בזמן שניסיתי לאסוף את עצמי אחרי ביקור של שלושה שבועות בארץ הקודש.

אנשים חדשים, או איך רצתי עשרה קילומטר

 אחד ממאפייני הרילוקיישן הוא המפגש עם אנשים חדשים; עיקר העיסוק הוא במפגש של ילדי הרילוקיישן עם חברים חדשים והצורך לטוות רשתות חברתיות שיחליפו את אלו שהשאירו הילדים בארץ. מעט מאוד נאמר עלינו, המבוגרים, ועל המפגש שלנו עם אנשים חדשים.

כל הדרכים מובילות לאיקאה

כבר אמרו חכמינו "לא כל אדם מוצא את אושרו בחיים, ואם הוא מוצא, זה בטח של מישהו אחר". במשך שנים גרמו לנו לחשוב שאושרנו שוכן אי שם באזור התעשיה פולג. וכשאושרנו עלה בלהבות הלכנו לחפש אותו בחולות ראשון  (מינוס מבט נוסטלגי לעבר שרידי סטקיית הטייסים, פלוס האצה מגניבה בסיבוב רשפון) ומצאנו. כי הרי אין דבר שיקרב […]

לא באנו להנות

אפתח ואומר שלא באנו להנות. ארזנו דירות שכורות או בתי מידות, הוצאנו ילדים מבית הספר ואת עצמנו מכל מה שהכרנו, והשארנו בני משפחה מתגעגעים מאחור, ולא כדי להנות. יש מי שיקראו לזה משרה, אנשים מסוגי מכנים את זה פוסט-דוקטורט, אבל השורה התחתונה היא עבודה: תובענית, עמוסה ומלחיצה.

גוסטבו ואני

בדירה הראשונה בה גרתי אחרי הצבא והטיול במזרח, חיו עוד שני שותפים. הם אומנם היו קצת יותר מבוגרים ממני, אבל מושג בחיים לא ממש היה להם. וכך בבית שהדיאטה בו התבססה על פיתות עם חומוס ופסטרמה היו גם כמה אירועי החשכה לא נעימים אחרי שאיש מאיתנו לא טרח לשלם את חשבון החשמל. זו היתה גם […]

חום יולי אוגוסט

ואחרי ששרדנו חורף קוטבי ואביב פורח פתאום נהיה קיץ. ולא סתם קיץ, אלא מה שנקרא  full blown catastrophe. מזיע, מעיק ולמרבה העונג לא ממוזג. 

חוזרת הביתה?

כשנוסעים לחו"ל מחו"ל, לאן חוזרים כשחוזרים הביתה? אני מודה שזו שאלה שלא שאלתי מעולם; עד שמצאתי את עצמי בשדה התעופה בלונדון חולפת על פני שער היציאה של הטיסה לתל אביב.

טרפת חקלאות האביב שלי

לשם הגילוי הנאות אני סוג של רבע קיבוצניקית מצד האמא. אבל, בהמשכו של הגילוי הנאות, יש לציין שניסיוני בחקלאות מסתכם בצפייה מזועזעת בטקסי השבועות בקיבוץ בו גדלו בני הדוד שלי. גם אין לי עניין בגינות. תנו לי מרפסת על פני גינה בכל יום של השנה. חברים שלי הלכו לנח"ל ואני הלכתי לשבת באוהל במדבר. שנים אחר […]

אהבתם? עשו לנו לייק!