ריו-קיישן

אביטל תבור

על אביטל תבור

בת 36 מתגוררת בישוב כפרי ופסטורלי. מצוידת בשלושה ילדים ובעל, יוצאת להרפתקה מטורפת באחת הערים המדהימות בעולם- ריו דה ז'נרו. מתכננת לברוח לשנתיים ולשמוח עם כל הברזילאים.

הומלנד

אחרי חצי שנה בברזיל נסענו לחופשת מולדת. חופשת מולדת, ממש כמו חופשת לידה, מטעה בהגדרה. בפנטזיה שתי החופשות כוללות ישיבה בבתי קפה עם חברות, ארוחות דשנות, מנוחה ותחושה כללית של חופש. המציאות, לעומת זאת, מאוד רחוקה מהפנטזיה. שתי ה"חופשות" יותר דומות לריצה, מהסוג של תכננתי לרוץ 5 ק"מ בכיף שלי בשכונה, וגיליתי שנרשמתי לסובב טבריה…

איך שרפתי לילדה את הטיול של אחרי הצבא

התינוקת שלי יצאה לטיול בברזיל. טוב , אומנם היא כבר לא תינוקת, ואומנם הטיול היה טיול מאורגן דרך בית ספר, אך בכל זאת טיול של חמישה ימים במרחק 5 שעות נסיעה ממני.

5 בבוקר – שנה אחרי

פוסט אורח שני, שנה וקצת אחרי, איך זה נראה? ובכן:  5 בבוקר. רינגטון השכמה בטלפון ובחוץ עוד חושך מוחלט. מקלחת, גילוח. קפסולה בנספרסו וחלב במכשיר המחמם-מקציף (127 וולט. נמכור או ניקח איתנו כשנחזור?). מציץ בטאבלט בכותרות ב-הארץ ו-ynet ואומר תודה לאל שצוק איתן נגמר כי אמנם אצלנו לא היו טילים ואזעקות אבל לעקוב מרחוק היה […]

רק בריו: מבטגירל לוונדרוומן בשש שעות

הבוקר התחיל באופטימיות גדולה – ערפדית, שטן, פלאש ובטוומן יצאו מהבית לרחובות ריו דה ז'נרו. הזוי עד כמה שזה נשמע, בבית ספר של הגמדים חוגגים את האלווין, לא חג ברזילאי טיפוסי. למרות התחפושות לאור הססגוניות ברחובות ריו, לא משכנו תשומת לב יוצאת דופן.

על השנה הראשונה בריו והזריחות בהימליה

מכירים את זה שיש בראש רשימות שרצות כל החיים, בין כל הרשימות השגרתיות של היום יום ניתן למצוא במערכת ההפעלה אי שם מאחור את הרשימות שנמצאות באופן קבוע – רשימת החלומות והפנטזיות.

החיים בניאמרלנד

עד עכשיו,  עבר לו רוב המונדיאל.  אומנם, החלק העיקרי עוד לפנינו, אך חופש ממשחקים ומלימודים מאפשר הפוגה שנוצלה לסיכום ביניים עם גמד אמצעי. כל אחד והפרשנות שלו לאירועים; גמד אמצעי: "קוראים לי אורי ואני הילד האמצעי במשפחה, לא גמד אמצעי…" 

יאללה ברזיל, יאללה!

Imagina na copa – אחד הביטויים הראשונים בהם נתקלנו בברזיל כאשר הגענו לפני עשרה חודשים. יורד גשם שוטף, הרמזורים מפסיקים לעבוד, פקקי תנועה עצומים ומים בכל מקום.  אה, היו אומרים הברזילאים imagina na copa, או בתרגום מילולי: עכשיו אתם מקטרים, תחכו ותראו מה יהיה במונדיאל… מה כבר יהיה במונדיאל?! שאלנו את עצמנו בחשש.

לבד בבית

אני צריך לטוס לישראל. מגניב! קטן עליי, מתחילה לנסח רשימת קניות: במבה, חלווה, טחינה, תה, ספרים, מקופלת. לעשרה ימים. עשרה ימים? עשרה ימים? כאילו 2 סופי שבוע? הממ..קטן עלי… 2 סופי שבוע ובאמצע גם יוצא חג של יומיים….

אז מה נשתנה?

אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות היינו עסוקים בשאלה אצל מי חוגגים את ליל הסדר, איזה מתנות יצירתיות קונים השנה, מה יעד הטיול (למרות שגם השנה נזכרנו מאוחר וכבר אין מקום). והלילה הזה, מה נשתנה בו?? האמת, די הרבה! אנחנו גרים בברזיל, שנה ראשונה מחוץ לישראל, בלי המשפחה המורחבת ואנחנו מוצאים את עצמנו […]

קפיצה קטנה לארץ הקודש

נסיעה לבד לארץ הקודש – בכל זאת לא בכל יום אני הופכת להיות דודה. נעשה קפיצה קטנה, נחבק ונחזור. הגעה לשדה התעופה בריו דה ז'נרו: צ'ק אין בדלפק הטיסה לרומא. הדיילת החייכנית שואלת האם אני מעדיפה חלון או מעבר? מה את אומרת? אני שואלת אותה. מצד אחד חלון יאפשר לי משהו מוצק להישען עליו בטיסה כל […]

למה החלטנו להישאר בריו גם בשנה הבאה?

ריו דה זנרו, קרנבל 2014. מליוני אנשים כבר טעמו, השתתפו וסיפרו על הקרנבל בברזיל. כמובן שכל הדברים נחוו מבעד לענני האלכוהול, ולכן יש לקחת את כל הסיפורים בעירבון מוגבל ביותר. מצד שני, גילוי נאות, גם הפוסט הזה נכתב תחת אותם עננים…

איך אומרים כפרה באנגלית?

יש המון חששות ודאגות לפני רילוקיישן אבל רוב החששות  הם בעיקר סביב הילדים. איך הילדים ישתלבו? מבחינה חברתית, מבחינה לימודית, איך  המעבר הכל-כך משמעותי שהם עושים מהמוכר והידוע אל עבר הלא נודע ישפיע על הביטחון העצמי שלהם, על האופי שלהם, על מי שהם, על מי שהם יהיו.

דודה וואטס אפ

השבוע הפכתי להיות דודה , הדודה הברזילאית, דודת ה"וואטס אפ" וה"סקייפ". אומנם הייתי דודה כבר קודם לאחיינים (המדהימים) של הגיבור, אך תמיד סירבתי לתואר; הוא נראה לי דודתי כזה…

אהבתם? עשו לנו לייק!