שושקה בנברסקה

מרב מיכאלי

על מרב מיכאלי

חיים חדשים בבית קטן בערבה, בחווה מבודדת. מוקפים שדות תירס, סוסים ובקר. מצוידים במגפי בוקרים ובמבטא כבד יוצאים לאכול ארוחת ערב בדיינר המקומי שהתפריט בו לא השתנה כבר מעל 150 שנה. זוג ישראלים פלוס שלושה, באנו לנסות חיים אחרים והפרנו את השקט ויש פה הרבה ש ק ט. אשמח לשתף מהחוויות שלנו מהחיים במרכז ארה"ב במקום המיוחד הזה. אשתדל לא לקטר, גם אם זה ישמע כך 90% מהזמן . זקני נברסקה לא זוכרים מתי ראו, אם בכלל, אנשים זרים מחוץ למדינתם ואנחנו החייזרים שהגיעו מישראל .

אהבה ישנה – New Life

"את לא מממשת את הפוטניצאל הטמון בך", "את יכולה לעשות כל מה שרק תרצי". משפטים אלו ועוד שמעתי לא פעם לאורך חיי הבוגרים. עסקתי במגוון תפקידים בעבודתי בארץ אך ללא מכנה משותף או הגדרה. גם הנושאים שבחרתי ללמוד, תעשיה וניהול וקורס ניהול פרוייקטים, היו נושאים רחבים ולא סייעו לי ביצירת כיוון ברור.

יציאת מצרים הקטנה שלי

את ליל הסדר האחרון בילינו בחיק המשפחה במיאמי. כמה שעות נסיעה ברכב + טיסה לא ישירה והגענו לעולם אחר. חלק מהביקורים המשפחתיים העברנו למקומות מפגש אחרים ביבשת אמריקה, לא בגלל שאיננו אוהבים לארח, נהפוך הוא. אבל בנברסקה אין הרבה אטרקציות מקומיות לישראלים המדמיינים אמריקה אחרת, אלא אם האורחים חובבי סוסים או צייד.

צייד כדרך חיים

השעה שתיים עשרה בצהריים ובתוך הדממה בעיירה הקטנה נשמעת לפתע אזעקה מבעיתה שמעירה את השממה. כל פעם מחדש היא תופסת אותי לא מוכנה והמחשבה הראשונה החולפת במוחי היא איפה המקלט הקרוב. בפעם הראשונה זה היה מבהיל ביותר אך עד מהרה הבנו שזו השיגרה. האזעקה פועלת עשרות שנים בערים הנידחות ומטרתה להודיעה לכל החוואים שהגיעה השעה […]

חנוכה, כריסטמס ומה שבינהם

כמשפחה חילונית תמיד ציינו את חגי ישראל, ובעיקר בחרנו את סממני החג הכיפיים יותר. למשל, הדילמה הקבועה עם איזה צד משפחתי חוגגים את ראש השנה או ליל הסדר, בניית סוכה כדי שלילדים יהיה מה לקשט, הדלקת נרות חנוכה (לרוב את הנר הראשון והאחרון) וכמובן, בל נשכח, את הקיטורים על אורכה של ההגדה וספירת העמודים עד […]

תחילתו של החורף

זה החורף הראשון שלנו בנברסקה והוא החליט להקדים; רק תחילת נובמבר ואנחנו כבר במינוס 17 מעלות צלזיוס. כן, כן, מינוס שבע עשרה מעלות! מפתיע לגלות, אבל למען האמת, אין הבדל גדול בהתנהלות שלנו בטמפ' של מינוס 4 למינוס 17 מעלות צלזיוס. לא פעם אמרו לנו בקיץ הזה, חכו עד שתגיעו לחורף… זה נאמר בנימה של […]

אנשים טובים באמצע הדרך – אנשים טובים מאוד!

אחד הנושאים העיקריים שהטרידו אותנו בתכנון ההרפתקה הנוכחית, היה לאיזו מערכת חינוך אנחנו לוקחים את ילדינו. אלה היו משולבים בהצלחה בתוך מערכת חינוך קהילתית נהדרת, פעילים בפעילויות העשרה רבות והרבה חברים. האינפורמציה באינטרנט היתה מועטה, לכן במידה רבה נסענו אל הלא נודע. איזה נזק אנו גורמים לילדנו? האם ישתלבו בקלות בסביבה החדשה? איך יסתדרו עם מגבלות […]

אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה (לפחות לא כרגע)…

אז אחרי שהפוסט הראשון עלה לאוויר, מצאתי עצמי עם רגשות מעורבים. מצד אחד, חשתי הקלה בעקבות התגובות האוהדות, ועל כך המון תודה! מצד שני (תמיד יש אצלי צד שני), החשיפה אינה דבר שבשגרה עבורי. כנראה שהאוויר הנקי בנברסקה וההחלטה להתנסות בדברים חדשים מחוץ לאזור הנוחות שלי, השפיעו עלי. הנה אני לומדת לשחרר.

איך הגעתי לכאן…שוב

זה היה "הטיול אחרי הצבא", או איך שקוראים לו. לאחר השחרור, בינואר 96, טסתי לראשונה בחיי עם בן זוגי לנברסקה לחוות סוסים. ולא, אני לא רוכבת לא מלטפת, לא מפרזלת ואפילו לא מתקרבת אבל הוא ביקש שננסה ואני שלא היה אכפת לי גם לטוס לאוזביקסטן, אמרתי יאללה!

אהבתם? עשו לנו לייק!