This Or That

אור יהב וויליאמס

על אור יהב וויליאמס

אחרי כמעט 16 שנים של רומן בשלט רחוק, מצאנו, משפחת וויליאמס, את עצמנו באנגליה לתמיד עם הסתייגות קלה: ניתן לעצמנו שנתיים של נסיון לפני שנתחייב. מקסימום, תמיד אפשר לחזור לישראל. בינתיים החודשים חלפו, ולפני שהבנו בכלל, אנחנו כאן כבר שנתיים, ולגמרי לגמרי לתמיד. אז מי הנפשות הפועלות? אור וויליאמס - אמא, אמנית, כותבת-מוחקת, פעילת אינטרנט, אישה. הכפרעליו - אהוב ליבי, אבא של הילדים שלי, גיק הייטק מהזן הלפלפי ביותר. המתבגרת - בת 14, על כל המשתמע מכך. הליידי לבית וויליאמס (ידועה גם בתור הנסיכה) - בת 4. הקטנצ'יק - בן שנתיים וקצת, בן אחרי שתי בנות. וכלבה. ויהיו גם אורחים מזדמנים, גולשי ספות, קרובי משפחה ושאר ירקות. שנתחיל?

אני טקסט פוליטי/אני פורים

"עתיד ילדייך באירופה נראה לי קודר למדי", זה מה שהוא אמר לי, באחד מדיוני הפייסבוק הבלתי נגמרים, טרום בחירות בישראל, ויסלח לי אלוהי האינטרנטים, על שאני עוברת כאן על קודש הקודשים, ומצטטת רק משפט אחד מתוך ויכוח של כמה ימים עם ישראלים דעתניים משהו היושבים בישראל, ומרגישים נוח לנבא שחורות, לאחל לי ולמשפחתי את הגרוע […]

טוב שהתעוררת

מבצע צוק איתן השאיר את הבאר שלי יבשה. כלומר, זה לא המבצע, אלו האנשים. כלומר, לא בדיוק האנשים, אלא התגובות. טוב, נו, לא בדיוק התגובות אלא הצורך להיות צודק. וחזק. ויותר חכם מכולם. איבדתי חברים במבצע הזה. לא חברים בעזה, תודה לאל, אלא חברים של כאן ועכשיו. באנגליה של אוגוסט 2014. חברים שהאג'נדה שלי לא התאימה […]

הדשא של השכן

זה לא סוד, שעם כניסת האביב, מתישהו במרץ, מתחילה תנועה זהירה מכיוון הבית לכיוון הגינה. בסוף אפריל-תחילת מאי, התנועה הופכת שוקקת. בארץ, שבה עונות השנה נמדדות לפי התאריך בלוח השנה, ולאו דווקא לפי הופעת העלים על העצים, או (רחמנא ליצלן) הפוגה בממטרים, האביב נמדד דווקא בנסיונות שווא למצוא גנן לעבודות חד פעמיות בפיתוח או שימור הגינה.

על עצב, אבדן והרבה לבד

מה שהכי כואב לי, בימים כאלו, של אבדן, זה הלבד. הפיד שלי בפייסבוק מלא דעות. חלקן קיצוניות להפליא, חלקן מתונות, מחשבות נקמה מתמזגות עם השתתפות בצער, והמדינה שעזבתי מתאחדת ברגעים המופלאים, המיוחדים רק לה.

אז איך אמרת שקוראים לך?

מתישהו, בשנות השבעים, הרבה לפני המצאת האולטרסאונד, נולדתי. מאחר ולהורים שלי לא היה קצה קצהו של רעיון איך לקרוא לרכה הנולדת, ומכיוון שלא ידעו את מין התינוקת העתידה להיוולד, חיפשו שמות לבנים ושמות לבנות.

כמה פינות לכובעS שלי?

בין החברים, הקרובים וגם הזרים, שואלים אותי די הרבה איך הילדים מסתדרים עם שתי שפות. אז ככה: הגדולה שלי, בת ה 14, נולדה בישראל, לתוך העברית התקנית, כולל סיפורים לפני השינה, כולל ספרים כחלק בלתי נפרד מהווי הבית, כולל תשבצים ותשבצי הגיון, שאמא שלי הייתה פותרת בכל הזדמנות, כולל הכל. 

אהבתם? עשו לנו לייק!