אם תרצו-אין זו אגדה

רחלי בן חיים-פלר

על רחלי בן חיים-פלר

שליחת ההסתדרות הציונית העולמית לאי-שם בארגנטינה, אם לשתי בנות ואישה לבעל אחד המאתגרים אותי מדי יום. קצת כותבת, קצת יוצרת, עד לפני שנתיים מנהלת שיווק בתחום הלייף סטייל. אוהבת להקיף את עצמי באנשים מעוררי השראה. אתם יותר ממוזמנים להצטרף אליי למסע קסום בדרום אמריקה. אולה אמיגוס!

טיול לסנטיאגו דה צ'ילה

החופש הגדול בפתח והאימא (אני!!! אני!!!) נכנסת למתח. אדי הקייטנה כבר התפיידו להם, מחנה העבודה (סליחה הקיץ…) הותיר את חותמו על הבגדים, הנהר עלה על גדותיו בעקבות "אל ניניו" קטן שתקף כאן ונחילי יתושים נושאי נגיף "הזיקה" בדרכם אלי. כל שנותר הוא לארוז ו… לברוח!

חררדו אמר להרים ידיים

ההחלטה לקום מהספה מתרחשת די מהר (מהר זה עניין יחסי לדרום אמריקה). מספר חודשים אחרי נחיתתנו באי-שם אני מחליטה כי הגיע הזמן לשלוף את ה-רשימה. אותה אחת שכל קאוצ'ר מתחיל ממליץ עליה. את ה-רשימה חשוב מאוד להקפיד למלא בתחילת כל שנה חדשה, ולאפסן עמוק עמוק בבוידעם. הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות נכון?

שאריות של חורף

ונתחיל בוידוי… אני מתגוררת מעל תיאטרון. יוצאים החוצה, שתי פסיעות ועולם שלם של תרבות דרום אמריקאית סוערת ותוססת נגלה אליך. בואו נודה על האמת, כנראה שרק בגלגול הבא שלי אתגורר מעל המולן רוז', אבל יותר מסביר להניח כי בגלגול הנוכחי תהיה זאת הפעם הראשונה והאחרונה. אף אחד לא אוהב לגור מעל לעורק תנועה ראשי…

וגם ההורה

בעידן של כפר גלובלי קשה (שלא לומר בלתי אפשרי) לשמור סודות, אבל מה קורה בסוד הכי שמור בקהילה קטנה בארגנטינה? סידרתי לכם יופי של בילוי בחוג לריקודי עם. אז קבלו אותו בצעד תימני…

And The Oscar Goes To

ברושור קטן ומהוה בצבעי שחור-לבן צד את עיני בכניסה לבית הספר היהודי בקהילה. הופה! אני מסננת לעצמי, מישהו עובד כאן חזק על יחסי ציבור. תמונת הכלה המרכינה את ראשה נראתה לי מוכרת, אך לשווא. אני מנסה לאתגר את עצמי בראשית קריאה בספרדית. זה כמו אנגלית לא? אני מעודדת את עצמי כדי להרגע מהאין אונים.

שליחות קטלנית: הגרסה הציונית

אנחנו עוזבים קיץ לח, דביק ומיוזע, כזה שיש רק בישראל ולא זה המובטח לתיירות הסקנדינבית בברושורים המעוצבים בהפקת משרד התיירות, ונוחתים במדינת הקרנה, הביפה, הטנגו והטרנקילה הלא היא – ארגנטינה.

רק בארגנטינה

רק בארגנטינה רואים בשמונה בבוקר מהדורת ספורט ולא מהדורת חדשות רק בארגנטינה ישנם יותר ימי חופש ומועדים לשמחה וששון מימי חול (יום הילד, יום הסטודנט, יום הקדוש, יום שחרור ארגנטינה, יום הזיכרון לחיילים, יום המורה ועוד ועוד כאורך הגלות…)

אנשים טובים באמצע הדרך: הרהורים ליום השואה

בערב חג הפסח האחרון הזמנו מספר משפחות לחגוג עמנו את הסדר. "חייבים עוד שולחן ומספר כיסאות", אני אומרת לר'; ננסה אצל השכנה מלמטה. השכנה, נוצרייה חביבה, פותחת את הדלת וכמו תמיד חיוך רחב נסוך על פניה. "בבקשה", היא אומרת, במין אצילות נסיכותית שכזאת, המאפיינת אנשים שזה לא מכבר חצו גיל גבורות. בעודי סוקרת את השטח […]

7 מי יודע? או: המדריך המקוצר להתאקלמות בשליחות

אז איך עוברים להתגורר במקום נטול ישראלים? דוז פואה למי שינסה את מזלו ויענה נכונה. כנראה שעוברים ומעזים! בראיון המסכם לקראת השליחות נשאלתי: נו, ומה תעשי בכל הזמן הפנוי שיתפנה לך פתאום?

אם תרצו – אין זו אגדה

נוסעים אל הלא נודע – בקיץ האחרון, מעט לפני תחילת החופש הגדול, הטלפון מודיע כי פיינלי-פיינלי אושרה ויזת העבודה וכן…צריך למהר. הקהילה ממתינה כבר די הרבה זמן לשליחים ואלה מבוששים להגיע. ככה זה בחיים…ההמתנה מורטת עצבים ואיטית משל היתה צב התקוע באיילון ביום חורפי במיוחד, אבל מהרגע שניתן האות…שלושים שניות זוז!

אהבתם? עשו לנו לייק!