לבד. בחושך: סיפורים מן הגולה הדוויה

יעל מעוז שי

על יעל מעוז שי

יעל מעוז שי, עורכת תוכן, קוראת כפייתית ובעלת התמכרות לשוקולד. נשואה באושר, אם לשניי צאצאים אנושיים ולכלבה ג'ינג'ית. בקיץ האחרון עברה עם משפחתה לגור באנדורה. לא יודעת מילה בקטאלנית.

איך מצאנו חברים כנגד כל הסיכויים

אני לא חושבת שהיו הרבה דברים שהטרידו אותנו לפני שלוש שנים כשעזבנו את תל אביב  כמו עניין החבר'ה. או במילים אחרות: מי ישחק איתנו עכשיו?!

פוטין מאחוריך!

קבלו ויז'ואל, אשה בסוף שנות השלושים לחייה צועדת לה בנחת במגרש החניה של סופר מרקט גדול. זהו בוקר מקסים, השמש חזרה להאיר את השמים לאחר שבוע של עננות כבדה ושלג בלתי פוסק. האויר נקי, השלג על המדרכות עדיין לא הפך לשלוליות שחורות ודוחות ואנשים מחייכים לעומתה. האשה, מצדה, שקועה במחשבות. על מה היא חושבת? על […]

קרוואן בלוז: הכל כלול, אבל לא כמו שאתם חושבים

אנשי בריאות הנפש יאמרו לכם שלעיתים ההתמודדות עם פוסט טראומה אורכת זמן מה. הנפש נדרשת לתהליך עיבוד לא פשוט ולכן עשויה להתמהמה עד אשר תוכל להישיר מבט ולהתבונן באשר קרה לה וצילק אותה לנצח. כזו הייתה ההתרחשות סביב טיול הקרוואנים שלנו בסוף הקיץ. וכעת, לאחר שעיבדתי, אני מתיישבת לכתוב: סיכומים, לקחים, תובנות. לאמיצים והאמיצות מביניכם […]

מתברר שהיא גם יודעת לשתוק, או: כוחה של ציונות הדממה

עלמה, בכורתי, בת הרבע-לחמש, התחילה לדבר בגיל חצי שנה. אני לא אומרת את זה כדי להתרברב ביכולותיה של הילדה, אלא כדי להבהיר שמאז במשך 4 שנים, למעט אי אלו שעות שהיא הקדישה לשינה, היא לא הפסיקה לדבר. כל מנגנון הפעילות שלה מבוסס על היכולת להניע את שרירי הפה ולהוציא קולות, נהירים בדרך כלל, תוך כדי. […]

ירושלים – שבתי אליך שנית. לא יקרה יותר.

המקום: רחבת הכניסה לכותל המערבי. הטמפרטורה: 38 מעלות בסולם הגהנום (זה שאין לחות, לא אומר שאני לא עולה באש). המשתתפות: שתי נשים בנות משהו כמו 40, יושבות על המדרגות שלפני הרחבה, כל אשה מעלעלת בסמארטפונה בחיבה. לפתע, פונה אשה א', בקריאת גיל קולנית לרעותה: "די! איזה כיף! מגיע לה מזל טוב גדול! איזה יופי! היא […]

עצם בפה, שתי אותיות, ש' אות ראשונה:

קבלו אימג': דצמבר, אשה  שנחתה לפני ארבע שעות בנתב"ג (פרטיה שמורים במערכת כדי למנוע זיהוי), ישנה שעה בלילה ואצה רצה לפגישה עם רופא השיניים שלה. כעת, היא עומדת ברחוב במרכז רמת גן. לפני רגע היא עוד ישבה ברכב שניסה לצאת מחניה. אולם, כעת היא עומדת במרכז הכביש ומקללת את האמ-אמ-אמא של נהג מונית פעור פה, […]

בצל, צינור וזגוגית: ככה חוגגים את בוא האביב

מה אתם עשיתם בחופש הגדול של כיתה ח'? ובכן, אני מיינתי זרעי בצל. זה מסריח, זה משמים, הזמן עובר יותר מהר במרתף טחוב בעזה, אבל פעם קראו לזה "עבודת נוער" במוסד האקדמי היחידי להשכלה גבוהה חקלאית בישראל. מדי קיץ, היה אגף כוח האדם של הפקולטה לחקלאות, מוסד חינוכי המתנאה במדשאותיו המוריקות, פוצח בפרוייקט חינוכי שעיקרו גיוס ילדי העובדים לעבודות […]

OH, MY GOD: החיים לצדה של מְתקשרת*

אמא, את יודעת ששבע שנים לא ישנתי? לא, למה לא ישנת? כי עזרתי לאלוהים להקים את העולם. היינו מאוד עסוקים. לא נחנו לרגע. תיעוד של שיחה אמיתית שהתנהלה אצלנו בבית. אחר כך לכי תגידי לה לא כשהיא רוצה לצפות בטלויזיה כדי לנוח.

תשעה חודשים אחרי: דו"ח מצב

לכבוד: ארגון מגדלי רגשות  האשם הבינלאומי.  הנדון: דו"ח סיכום ראשוני של תשעת חודשי הרילוקיישן שלנו. השורה התחתונה: שרדנו בכבוד. שוקלים להתפטר מהארגון ולהפוך חברים של כבוד בעמותה למען החשים אי נוחות בשעה שהם מגמגמים בספרדית.

אהבתם? עשו לנו לייק!