• רילוקיישן זוגי – איך שורדים את המשברים?

    מעבר למדינה אחרת הוא עניין מורכב, שטומן בחובו הרבה אלמנטים שחלקנו, מי יותר ומי פחות, נותנים עליו את הדעת. יש הרבה חומר ברשת על המעבר ״הטיפוסי״, שבו אחד מבני הזוג מקבל הצעת עבודה או מתקבל ללימודים, ומושך אחריו את המשפחה. אך לאחרונה אני נתקל ביותר ויותר זוגות ומשפחות שפשוט רצו לעבור מדינה. חלקם חיפשו עתיד […]

  • הג׳ירפות עדיין מופיעים / שבוע 1 בישראל

    6:15 בחילה נוראית של בוקר. בחילה של שינה מועטה ויקיצת סנוז. יש מצב שבסוף שרשרת החיול הזאת אעמוד רעננה עם שיער רטוב? ב15 דקות? וואי איזו בחילה. בא לי למות.

  • מתאילנד לדרום אפריקה וחזרה

    את פרק דרום אפריקה שהתחיל בינואר שנה שעברה סיימנו בינואר השנה – בדיוק שנה. לא, לא הצטערנו. מלכתחילה, לא נראה לי סגנון החיים במדינה מיוחדת, מגוונת, מרתקת ומשוגעת זו. גם לא מצטערים על השנה שכן היינו כמובן. חלק מהמסע, ועוד התנסות וצבירת חוויות. נתגעגע לאוכל הטוב, לחברות הטובות ולבית השווה במיוחד! השנה הסתיימה בטיול בן […]

וירג'יניה וולף, מודל (כמעט) סתיו 2017

זהו, בשני האחרון זה הפך רשמי – חזרתי להיות אחראית ללו"ז שלי, לראש שלי, ולחיי העצמאים באופן כללי: גם האמצעית סיימה עם כל ימי ההסתגלות וההתרגלות (שבוע אחרי השאר) והחלה את שנת הלימודים שלה.

על אנשים, על קשיים ועל רילוקיישן

לא הצלחתי לכתוב זמן רב. מכיוון שאני נחושה להצליח להשלים את הפוסט הזה, אני אעשה את הצעד הנואש של להשתמש בפן העורכדיני שלי, אכתוב את כותרות המשנה ואנסה לתפור עליהן את הטקסט שלי. אני מצטערת אם זה יוצא כמו גיבוב של מחשבות.

חברות בתפוח הגדול

אני מיסודי בחורה מאוד חברותית, מאלו שאפילו בנסיעה של חמש דקות באוטובוס מפטפטות עם חצי אוטובוס. אף פעם לא היה לי קשה להכיר חברות חדשות אבל לא תמיד הן היו חברות אמת.

כמה רחוק את מוכנה ללכת…

פעם למשפט בכותרת הייתה משמעות אחרת; "כמה רחוק את מוכנה ללכת", הוא שמו של הספר הנפלא של מאירה ברנע גולדברג שמספר על טיפולי פוריות; נושא שמאוד העסיק אותי בתור מטופלת בעצמי (טוב נו, מטופלת לשעבר, אבל פעם מטופלת תמיד מטופלת, כנראה…).

כל קיץ קורה דבר מה…

כל שנה בתחילת הקיץ, אני סופרת. כל קיץ, כל שנה, בנוהל. כבר שבועות שאני סופרת. כל הזמן חוזרת על הספירה: X חברות, X משפחות, X אנשים במשפחה, ואלו שמות בני ישראל … כאילו מנסה להאחז ברגעים המשותפים בעיר. 

טודו – מה?

הרילוקיישן עלה לנו לראש. כן, כן, ממש ככה. אנחנו מרגישים לגמרי תיירים כשבאים לביקור בארץ ועכשיו עם ההכנות לקראת החזרה, אחרי ארבע שנים בניכר, עברנו לסטטוס עולים חדשים. לא מדברת שפה, אין עבודה, קשה, קשה.

אמא'לה ניו יורק, או: למה לי לכתוב בלוג?

אז למה לי לחזור לכתוב בבלוג? שואלת את עצמי… הרי זה לא שיש לי עודף זמן פנוי עם הקטנה והחמודה שלי.

חלומות

אני פוגשת כאן, בניו יורק וניו ג׳רזי הרבה אנשים עם חלומות. אנשים שבאו להגשים חלום והאנשים שאיתם. הם עברו ארצות, שפות, עבודות, קרובים וחברות. שינו את עולמם מקצה לקצה כדי להגשים חלום. אני פוגשת גם אנשים שהגשימו חלום וממשיכים הלאה, אנשים שחלומם התברר כ׳לא בדיוק, אז מה עכשיו?׳ המסע הוא עדיין מסה של התרחשויות שמעצבת אותם. […]

אין עשן

הפסקת עישון הייתה מטרה ששמתי לי לרילוקיישן. לא שעישנתי כבד, אבל עישנתי קבוע עם הפסקות קצרות, ותמיד חזרתי בתירוץ זה או אחר: עבודה, כתיבה, מילואים. ברילוקיישן אין את התירוצים האלה. חוץ מזה אמריקה נשמעה כמו מקום אידיאלי להפסיק: שם התחיל הגל הגדול של חקיקה ואכיפה נגד עישון, וגם סימון המעשנים כ"אחרים", וכבר כתבתי פעם שבארה"ב […]

ויזות סטודנט לארצות הברית – כל מה שרצית לדעת

הגשמת החלום האמריקאי, ביקור בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והצלחה גדולה, לא פוסחים על הרעיון של לימודים בארצות הברית בה קיימות מספר אוניברסיטאות מהטובות והנחשבות ביותר בעולם. התהליך להוצאת ויזת סטודנט אמנם מורכב יותר מהוצאת ויזת תיירות-עסקים סטנדרטית, אך בהחלט אפשרי ובר השגה.

I got the whole world in my hands

יש המון שניות אושר שקורות לי "תוך כדי" ומבהירות לי שאני במקום כבר מספיק זמן בשביל לקרוא לו שלי: בית הקפה שלי, הסופר שלי, הפאב שלי, הבנק/ מתפרה/ מאפייה. הרגעים האלו כמובן מתעצמים ברילוקיישן, כי זה לא רק שמצאתי את ה"מקומות" הללו, אלא שמצאתי אותם בעיר זרה, במדינה חדשה, מעבר לים, בשפה שהיא לא שלי […]

רילוקיישן: המדריך למתחילים

הימים נהיו ספורים עד הטיסה למינכן ומלאים בטירוף של בירוקרטיה ומעברים. לאחרונה, הרבה שואלים אותי מה כדאי לעשות לקראת הרילוקיישן ומתי צריך לעשות כל דבר.

זהות כפולה

פוסט זה נולד כתגובה לפוסט יפהפה ונוגע ללב שקראתי כאן שכתב אריאל- "לא שייך". פוסט שעורר אצלי תחושת הזדהות והשראה לכתוב את הפוסט הבא.

אהבתם? עשו לנו לייק!