• מתאילנד לדרום אפריקה וחזרה

    את פרק דרום אפריקה שהתחיל בינואר שנה שעברה סיימנו בינואר השנה – בדיוק שנה. לא, לא הצטערנו. מלכתחילה, לא נראה לי סגנון החיים במדינה מיוחדת, מגוונת, מרתקת ומשוגעת זו. גם לא מצטערים על השנה שכן היינו כמובן. חלק מהמסע, ועוד התנסות וצבירת חוויות. נתגעגע לאוכל הטוב, לחברות הטובות ולבית השווה במיוחד! השנה הסתיימה בטיול בן […]

  • שמונת המופלאות, פלוס אחת

    אחרי תשע שנים באי המטורף הזה ובעיר שקורה בה הכל, נהיה קצת יותר קשה להרשים אותי ביכולות-על (כי כולם במנהטן הם superheros). עם זאת, כיוון שבגלגול קודם הייתי דוקומנטרית, ואחרי שפגשתי בהרבה נשים מוכשרות ונפלאות, נדמה לי שאלו הן ה- top ten בקטגוריית הרילוקייטריות:

  • רילוקיישן איז אסטייט אוף מיינד

    הרומן שלי עם דרום אפריקה התחיל אי שם ב-2004 (כשעוד הייתי יאנג אנד רסטלס) והסתיים בטונים די צורמים. משוכנעת שאני והמדינה הזו זה פשוט לא זה. קמתי ועזבתי סופית אחרי שנה.

לא רק סושי וצ'לום: קהילות יהודיות באסיה

עשרות אלפי יהודים חיים ביבשת אסיה, חלק מהם ישראלים הנמצאים ברילוקיישן. איפה תמצאו ריכוז יהודים גדול במיוחד ומה קורה בשבתות בבית הכנסת בטוקיו? כל הפרטים על קהילות יהודיות במזרח הרחוק…

לא שייך לכאן או לשם: חשבון נפש של יום העצמאות

אני לא מרגיש שייך. זה שלי, אבל אני לא רוצה להיות שייך לזה, לא מרגיש שייך לזה, מתבייש ומתאכזב כל-כך שלשם הגענו, והקשה מכל אני חושב – מאבד את האמונה כי ניתן לתקן. פוסט מיוחד  של אריאל, אחרי כמעט שנה בפריז, לרגל יום הזכרון ויום העצמאות. 

חמישה דברים שאני מתגעגעת אליהם מרחוק ואחד שלא

בניגוד למקומות אחרים שחייתי בהם, אני מוצאת כמה קווי דמיון משורטטים בטוש עבה בינינו הישראלים לבין ההודים. במקום המרכזי שתופש האוכל בחיים, בין אם ביום חול ובין אם בשפע החגים והפסטיבלים, בקשר ההדוק בין בני משפחה (משורה ישחרר רק המוות וגם זה לא בטוח), חשיבות הנישואין והבאת ילדים לעולם, ספונטניות וחמימות ביצירת קשרים, תפישה די […]

איך עוברים את המשבר הראשון ברילוקיישן?

מה חשבתי לעצמי כשהסכמתי לרילוקיישן? GOD, כמה אפשר לנעול את עצמי באמבטיה, לפתוח את המים חזק חזק ולבכות. בשקט, כדי שהוא לא ישמע. הרי הנסיעה הזאת היתה מונחת על המשקל, רק לאחר שהסכמתי לזה. לא נעים עכשיו, פה, בארץ הזרה להטיח לו בפרצוף:"אתה יודע מה, מבטלים וחוזרים לארץ ע-כ-ש-י-ו!" בארץ, היו לי תכניות מפה עד […]

שוויץ עם ילדים: תובנות מהחודש הראשון במערכת החינוך

לא להאמין, אבל כבר חודש שאנחנו כאן! אחרי שעות ארוכות בהן ליוויתי את בני המתוקים בהסתגלות לגן, ברצוני לשתף אותכם בהבדלים העיקריים בין גן ילדים ישראלי לגן ילדים שוויצרי

חושבים על מעבר לאנגליה? עשרה טיפים שיעזרו לכם בדרך

מדמיינים את עצמכם הולכים הביתה מהעבודה ברחובות הגשומים של לונדון? חושבים  על ערב בפאב אנגלי עם חברים מהמשרד?  כתבת אורח של רון, שחי ועובד באנגליה בשנה האחרונה, ומסביר איך לחפש עבודה בממלכה ואיך להערך לבירוקרטיה האנגלית.

רחוקיישן 2 – Big in Japan

מתפעלת ממראותיה של טוקיו ומחווית החיים ביפן כתיירת, עד שמסתיימת עונת התיירות ומתחילים החיים. נרשמת לבית ספר לשפות, מקווה לפגוש שם קצת מערביים ומגלה בעיקר קבוצה נחושה של קוריאנים אמביציוזיים. מצליחה ללמוד מספיק על מנת להסתדר, לקנות בסופר, להזמין במסעדה, לנהל סמול טוק….. אבל זה לא זה כשהנפש צריכה ביג טוק. אי אפשר לקרוא ספר […]

שלג והרבה ממנו: אסטוניה, הכי רחוק שאפשר מהחרמון

כשאני כותבת את זה אני מרגישה כאילו התחלתי לכתוב פרק באיזו אינציקלופדיה של פעם. פרק תמציתי יש לומר, כי כאן, בארצות הצפון יש עונה מרכזית ומעט "ספיחי עונות".כן זו האמת, לפעמים העונה הזו יפיפיה, מאוד לבנה, בוהקת ורומנטית ולפעמים בא לי כבר לבכות ממנה. קוראים לה "חורף".

הצילו: בירוקרטיה!

"נוסעים לארצות הברית! נוסעים לארצות הברית!" בן השבע שלי קופץ כמו כדור כדורסל וצועק בקולי קולות, ככה פתאום באמצע הסלון. "מיקי מאוס! הולכים לפגוש את מיקי מאוס!" נותן לו אחיו הקטן רוח גבית, ושניהם מקפצים ועושים לי בעיקר כאב ראש. אני מרימה את מבטי מעבר למסך הלפטופ, מחייכת אליהם וחושבת בליבי "כן, בטח שנוסעים. אולי. […]

רחוקיישן 1 – ואז טסתי לחלל

מה עושים כשרואים חתול שחור? ומה זה אומר כשרואים חתול שחור מטיס את עצמו מקיר לקיר כמעט עד לגובה התקרה ? זה סימן שהולכת להיות תקופה לא פשוטה. שוורץ, חתולנו האהוב בעל האישיות הגבולית, חצה את גבול אישיותו כשמצא את עצמו בדירה כמעט ריקה לגמרי לפני הנסיעה ליפן. אני הייתי במצב לא שונה ממנו, אבל […]

איך אומרים שואה בגרמנית?

ארז הדס-זוננשיין כותב על יום השואה הראשון שלו בגרמניה. חצי שנה בערך אחרי שסבתא שלי, גיבורת שואה, נפטרה – קיבלתי הצעת עבודה מחברה בברלין. ישר חשבתי על איכות החיים, הבית שיהיה לנו במקום שקט נטול דאגות, השכר שיכלכל אותנו בכבוד. לא חשבתי ולו לרגע אחד, על יום השואה הישראלי. לא חשבתי ולו לרגע אחד, לא […]

ויזה בדרך לרילוקיישן: איך עושים את זה?

בואו נגיד את המובן מאליו ונוציא את זה מהמערכת: אם אתם בעלי דרכון זר, נתינות זרה או שמקום העבודה שלכם שולח אתכם לרילוקיישן, החיים שלכם הרבה יותר קלים משל כל האחרים. נכון, מצפה לכם לא מעט בירוקרטיה, אבל היא תהיה פשוטה יחסית לתלאותיהם של רוב הישראלים – מחוסרי אישורי העבודה המוקדמים והויזות האירופאיות. אבל, אל […]

אתם נוסעים לאסטוניה? איפה זה?!

כשנהגתי היום ברכב, אחרי שהורדתי את הילדים בבית ספר ואת החצי בעבודה, חשבתי לעצמי שכאן, באסטוניה, אני צוחקת, הרבה פחות.. מחשבה לא מאוד מעודדת אבל נכונה. כשהחברים והחברות שלך לא מסביב, כשהשפה שונה, ההומור זר וכשהסאטירה לא נוגעת בנו. ממה נצחק?

אהבתם? עשו לנו לייק!