ארכיוני תגיות: געגועים למשפחה ברילוקיישן

לקבל בשורה קשה מרחוק ואיך ממשיכים?

את הפוסט האחרון כתבתי ממש כמה ימים לפני שקיבלתי טלפון מפתיע, שאני לא מאחלת לאף אחד לקבל, והוא פורסם כשכבר הייתי במציאות אחרת לגמרי. בזמן כתיבת אותו פוסט, לא דמיינתי שבעוד כמה ימים דבר נורא כל כך יקרה, שישכיח ממני כל מה שכתבתי.

על גולות וגולים. בעיקר עצמיים.

יש האומרים שכשאת ׳תופסת׳ משהו, מבינה אותו לגמרי, את נהפכת לדבר הזה ואז לא יכולה יותר להביט עליו מן הצד, מבחוץ. מכיון שנעשית הדבר – את כבר בפנים, והראיה היא מבפנים החוצה. מן שינויי פרספקטיבה שכאלה, כמו התמונה של הזקנה-צעירה. אני שם. בחלק מהזמן אני אמריקאית ויש לי גם דגל ותעודה ובחלק מהזמן אני לגמרי […]

עצות ואנטי-עצות

10 דברים שלא כדאי, לא רצוי ולעיתים אפילו מגעיל, לֹאמַר ליוצאים לרילוקיישן:

החבילה הגיעה

אני מתקרבת לדרייבווי ורואה אותה ממתינה לי על המדרגה משמאל לדלת, מתחת לתיבת הדואר. כיתוב בעברית וחבל קושר, כמו פעם. החבילה. ה ח ב י ל ה!!!!

חג הבית

עוד מעט חנוכה. חג האורות. השדרה החמישית זוהרת באור יקרות, בבלוג המקצועי אני מעלה פוסטים של אור, חום, נרות, סופגניות, תחרות הסוודר המכוער לחנוכה (שטות כזו של אמריקאים) וכל מה שאפשר לטגן בשמן. עמוק.

אבא שלי

קצת לפני יום כיפור אימא של בעלי סיפרה לנו שמצאו גרורות אצל סבתא שלו. הבשורה הזאת החזירה אותי לנובמבר 2012. היינו קצת פחות משנה באנגליה וההורים שלי באו לבקר. היה לי כזה כייף כשהם באו. נסענו ללונדון, לקחנו אותם, גאים, לאורך כל קיימברידג', הראנו להם כל פינה ופינה שהכרנו – רצינו שיראו שהחיים שלנו טובים. […]

לגור רחוק מההורים

סימביוזה- סוג של יחסי גומלין בין אורגניזמים בטבע, בו שני הצדדים מפיקים תועלת מהקשר. מגיע סופ"ש נוסעים לסבא ולסבתא, הם מחכים כבר כל כך הרבה זמן לראות את הנכדים (למה לא באתם שבוע שעבר?) אתם מחכים כבר כל כך הרבה זמן להניח את הראש על הכרית ולישון בשקט, בלי לשמוע איזה זאטוט מתלונן – משעמם […]

באים והולכים

יש ומשתבשת לאנשים הדעת כשהם נוגעים באדמת הקודש, הלא היא ניו יורק והם נכנסים לאקסטזת מה שנקרא "זמן ניו יורק". אנשים מגיעים עם רשימות (של מקומות לבקר ושל קניות), וכמו יש איזו ירייה סודית מגג הרוקפלור, ומיד ביציאה מהגרנד סנטרל הם מתחילים לרוץ לכל עבר בשביל להספיק (צפו בסרטון קצר החוגג 100 שנה לגרנד סנטרל).

צומי

"אני מאוד אשמח אם תצומי השנה" הודיעה אימא שלי בטלפון.

שיעור מולדת

לאחר שנה בחו"ל הגיע זמנו של ביקור המולדת. מלכתחילה הרעיון עורר בי התנגדות: שנה של חורף במילווקי וקיץ בישראל נשמעה לי כאילו מישהו לא קרא את ההוראות.

דברים שאני מתגעגע אליהם בישראל

עוד לא עברו שנתיים מאז שעזבנו את ישראל. כשאנשים שואלים אותי כמה זמן אנחנו פה ואני אומר להם "בערך שנה וחצי" הם שואלים "זה הכל?!". כן, בתמונה הגדולה של החיים, שנה וחצי הם מצמוץ, נפנוף כנפיים של פרפר. אבל עברנו כל כך הרבה בשנה וחצי האלה שיש את הפרדוקס המוזר הזה שמצד אחד זה מרגיש […]

יציאת מצרים הקטנה שלי

את ליל הסדר האחרון בילינו בחיק המשפחה במיאמי. כמה שעות נסיעה ברכב + טיסה לא ישירה והגענו לעולם אחר. חלק מהביקורים המשפחתיים העברנו למקומות מפגש אחרים ביבשת אמריקה, לא בגלל שאיננו אוהבים לארח, נהפוך הוא. אבל בנברסקה אין הרבה אטרקציות מקומיות לישראלים המדמיינים אמריקה אחרת, אלא אם האורחים חובבי סוסים או צייד.

התבגרות

שבת לפני הצהריים, מייד כשאנחנו חוזרים מהג'ים, זו השעה של השיחה השבועית שלנו עם הלוחם. הדלק השבועי שלי. בטירונות ובמסלול, באמצע השבוע המפקדים לוקחים להם את הסלולרי ומחזירים אותו לשעת ת"ש בלבד. אז בפועל אין לנו ממש תקשורת איתו באמצע השבוע. כל שבוע אני מחכה בקוצר רוח לשמוע את קולו העמוק מתנגן "אמאא, מה שלומך […]

אהבתם? עשו לנו לייק!