ארכיוני תגיות: ניו דלהי

מה קורא? זכות המילה האחרונה לאליס מונרו

חיים יקרים, אליס מונרו הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, סדרת מחברות לספרות,  268 עמודים   "העניין הוא להיות שמח," הוא אמר. "בכל מחיר, נסי את זה. את יכולה. זה נעשה יותר ויותר קל. זה לא קשור לנסיבות. לא תאמיני כמה זה טוב. קבלי הכל והטרגדיה תיעלם. או תשכך לפחות, ואת פשוט שם, ממשיכה להתקיים בעולם בשלווה". כך […]

לא-גיסטיקה

"בוקר טוב ליום ראשון. ג'ון בוכה מכאבים (נפל ערב קודם), כל הבית הוצף מים ממונסון ודייב ואני גרפנו מים כמו משוגעים. אה, ו…יש טרמיטים באמבטיה של הילדים. לבלות יום משפחתי רגוע עם הילדים כבר לא יקרה היום …” זה sms שקיבלתי מחברה בבוקר יום ראשון. זה כל כך טיפוסי להודו שאחרי שש שנים הודעות כאלו מצליחות […]

אנו ניפגש גם אם יפרידו מרחקים

עם אחד הקשיים ב"עסקת החבילה" ששמה רילוקיישן אנחנו נפגשים פתאום ללא הכנה דווקא בסוף השנה הראשונה. סוף שנת הלימודים.

זה כן בא בחשבון

כבר פרקתם את כל הארגזים (ובדרך חוליה או שתיים), הכלים, השטיחים והספרים כבודם במקומם מונח ואולי יש אפילו כמה תמונות על הקיר (האמיתי…לא זה של הפייסבוק) כשמגיעים לשלב שתולים תמונות על הקיר (האמיתי) זה סימן… שהאביב הגיע (אם חיכיתם עם זה עד האביב…) אבל זה בעיקר סימן שאתם ממש מרגישים בבית. הילד כבר התרגל לבית הספר, […]

NBLB – No Book Left Behind Act

"אי אפשר להמשיך לקחת את כל הספרים האלה, חייבים לנפות/לסנן/לסכל/לחלק/לתת/לתרום/לזרוק העיקר לא להמשיך לקחת איתנו למסע סביב העולם (או קיי…בקצת יותר מ-80 יום) את כל ערימות הספרים האלה." כך אנחנו אומרים לעצמנו בכל פעם לפני שאנחנו עוזבים את הארץ למספר שנים עד שאני מגלה שלוותר על הספרים יותר קשה לי מלוותר על החתול (וכך יוצא […]

איפה אמצא אותך קטנה…

גם מי שאין לו ילדים קטנים, בוודאי זוכר איזו חתיכת בד מהוהה ודי מטונפת, שהיה גורר אותה איתו לכל מקום בילדותו  ושאם היו שוכחים אותה או מאבדים אותה או רחמנא לצלן מנסים לכבס אותה או במיני תחבולות מנסים לגרום לך לשכוח מקיומה כה רע ומר היה נראה אז העולם כה מר ורע אז במיוחד כשעוברים […]

לא רק סושי וצ'לום: קהילות יהודיות באסיה

עשרות אלפי יהודים חיים ביבשת אסיה, חלק מהם ישראלים הנמצאים ברילוקיישן. איפה תמצאו ריכוז יהודים גדול במיוחד ומה קורה בשבתות בבית הכנסת בטוקיו? כל הפרטים על קהילות יהודיות במזרח הרחוק…

חמישה דברים שאני מתגעגעת אליהם מרחוק ואחד שלא

בניגוד למקומות אחרים שחייתי בהם, אני מוצאת כמה קווי דמיון משורטטים בטוש עבה בינינו הישראלים לבין ההודים. במקום המרכזי שתופש האוכל בחיים, בין אם ביום חול ובין אם בשפע החגים והפסטיבלים, בקשר ההדוק בין בני משפחה (משורה ישחרר רק המוות וגם זה לא בטוח), חשיבות הנישואין והבאת ילדים לעולם, ספונטניות וחמימות ביצירת קשרים, תפישה די […]

אהבתם? עשו לנו לייק!