ארכיוני תגיות: רילוקיישן בלי ילדים

Leaving New York's never easy but

למה לא ניו יורק? ובמילים אחרות למה כן לנסות גם דברים אחרים… זה בהחלט לא הולך להיות פוסט "עברתי מניו יורק, ועכשיו ניו יורק מייצגת את כל הרוע", ממש לא! זהו פוסט מוטיבציה לכל אלו שמתלבטים אם לעשות את הצעד הזה, אם בכלל לחפש אפשרויות מחוץ לתפוח הגדול ומה זה בכלל אומר?

מסע של אלף מיל

מכירים את זה שמבקשים לספר על עצמך בקצרה בהיכרות ראשונה? נכון זה מעצבן? כאילו, איך אפשר בכלל לתמצת ולכווץ חיים שלמים לכמה משפטים? אז אני רומי. אני בת 26, נראית לכל היותר כמו משוחררת טרייה מצה"ל ומתנהגת לעיתים קרובות כמו בת 40.

חברים זו לא רק סדרה

אני ידועה כאדם מאוד חברותי, מאלה שאפילו בנסיעה קצרצרה באוטובוס כבר מכירים חצי מהאנשים באוטובוס, מחליפים טלפונים וקובעים להיפגש על כוס קפה. אין ספק שהתכונה הזו תורמת מאוד כשאתה מגיע למקום חדש…

אנשים חדשים, או איך רצתי עשרה קילומטר

 אחד ממאפייני הרילוקיישן הוא המפגש עם אנשים חדשים; עיקר העיסוק הוא במפגש של ילדי הרילוקיישן עם חברים חדשים והצורך לטוות רשתות חברתיות שיחליפו את אלו שהשאירו הילדים בארץ. מעט מאוד נאמר עלינו, המבוגרים, ועל המפגש שלנו עם אנשים חדשים.

מתחת לשמיים אפוריים ואייפל מנצנץ: סיכום חצי שנתי

באחת השיחות לפני הטיסה לפריז, הבחור אמר לי שהוא חשב על זה ויש סך הכול שתי אופציות לעתיד- או שניפרד או שנתחתן אחרי זמן קצר בפריז. ובכן, לפני שבועיים ניצלנו את חופשתי מהסורבון והתחתנו. בפרק הבא-האם נצליח להתחתן אזרחית בפריז? אבל נחזור בזמן לפני כמעט שנה. בדיוק נחתנו מסוף שבוע ברומא והטלפון מצלצל, התקשרו ממשרד הנספח […]

אהבתם? עשו לנו לייק!