ארכיוני תגיות: רילוקיישן לארה"ב עם ילדים

על יכולות וגיבורי-על או: איך גיליתי גבורי-על בסוואנה

משפחה אחת שאני מכירה וארבעת ילדיהם, רובם מתחת לגיל חמש, עשו רילו לסוואנה, ג׳ורג׳יה. סוואנה היא עיר דרומית קלאסית, חביבה ועשירה בהסטוריה. בחנויות מבחר רהיטי עץ חמודים, בגדים צבעוניים (שלא כמו בניו יורק), מאכלים משמינים בלי פירוט קלורי ואנשים שפותחים לך את הדלת וגם מחזיקים אותה פתוחה עד שתגיעי. אנשים לא מצפצפים והתור נינוח לגמרי. בזרם המבקרים […]

אכול ושתה כי מחר חוזרים

ואז מגיע היום הזה – חצי שנה עד החזרה לארץ. וכאן דרכי נפרדת מאלה שלא יודעים מתי חוזרים. אני יודע מתי, וזה לא מותנה באם נמצא עבודה, או כשיסיימו תיכון, או כשהממשלה תתחלף. אני יודע שבלי עבודה, באמצע הלימודים, אל אותה ממשלה – אנחנו חוזרים.

על גולות וגולים. בעיקר עצמיים.

יש האומרים שכשאת ׳תופסת׳ משהו, מבינה אותו לגמרי, את נהפכת לדבר הזה ואז לא יכולה יותר להביט עליו מן הצד, מבחוץ. מכיון שנעשית הדבר – את כבר בפנים, והראיה היא מבפנים החוצה. מן שינויי פרספקטיבה שכאלה, כמו התמונה של הזקנה-צעירה. אני שם. בחלק מהזמן אני אמריקאית ויש לי גם דגל ותעודה ובחלק מהזמן אני לגמרי […]

עצות ואנטי-עצות

10 דברים שלא כדאי, לא רצוי ולעיתים אפילו מגעיל, לֹאמַר ליוצאים לרילוקיישן:

החבילה הגיעה

אני מתקרבת לדרייבווי ורואה אותה ממתינה לי על המדרגה משמאל לדלת, מתחת לתיבת הדואר. כיתוב בעברית וחבל קושר, כמו פעם. החבילה. ה ח ב י ל ה!!!!

חג הבית

עוד מעט חנוכה. חג האורות. השדרה החמישית זוהרת באור יקרות, בבלוג המקצועי אני מעלה פוסטים של אור, חום, נרות, סופגניות, תחרות הסוודר המכוער לחנוכה (שטות כזו של אמריקאים) וכל מה שאפשר לטגן בשמן. עמוק.

לא לבד: ילדים עוזרים לילדים להקלט בניו ג'רזי

מה קורה לילדים כאשר הם עוברים למקום לגמרי חדש, נאלצים ללמוד שפה חדשה וסט התנהגויות חברתיות חדש לגמרי? איך מקלים על המשברים שעלולים להתפתח ואיך עוזרים להם להסתגל? ליעל עומר, מדריכת הורים ומומחית למיומניות חברתית מניו גרז'י, יש פתרון מעניין שעשוי להקל על ההורים והילדים שזה עתה עברו לאזור.

משלוחה לתל אביב

מחנה קיץ בניו יורק, קייטנה בעגה העברית, זה דבר סופר יקר (באנגלית ובעברית כאחד!) אז לאחר בדיקות ותהיות, חיפושים ושאלות, וגם בגלל שאמא עזבה את העבודה והחליטה בשלב זה להגשים חלומות משל הייתה בת 22 שוב (תוהה האם יש גיל בו צריך להפסיק לחלום?), החלטנו שהבכור על סך גילו ואופיו (כמעט 6 וסופר חברותי) יסע לקייטנת […]

באים והולכים

יש ומשתבשת לאנשים הדעת כשהם נוגעים באדמת הקודש, הלא היא ניו יורק והם נכנסים לאקסטזת מה שנקרא "זמן ניו יורק". אנשים מגיעים עם רשימות (של מקומות לבקר ושל קניות), וכמו יש איזו ירייה סודית מגג הרוקפלור, ומיד ביציאה מהגרנד סנטרל הם מתחילים לרוץ לכל עבר בשביל להספיק (צפו בסרטון קצר החוגג 100 שנה לגרנד סנטרל).

עונת הרילוקיישן

כשגרים בניכר יודעים לזהות את הסימנים – זה מתחיל בשאלות אנונימיות בפורומים אינטרנטיים ואז לאט לאט המתגורר בחו"ל מתחיל לקבל הודעות פרטיות מאנשים שקראו את הבלוג שכתב, או ששמעו עליו מחברים ואז לבסוף באה ההודעה הפומבית בקבוצת הפייסבוק הרלוונטית שמצהירה ריש גלי: אנחנו מתכוונים לעבור  לאיזורכם.

מסע בחורף

בחורף קר כאן. קר מאד. חודשיים מתחת לאפס, והשלג שירד בסוף נובמבר עדיין מונח במקומו בינואר. יש לי מכנסי חרמונית שאשתי מצאה בגודוויל, ופארק אליו אני הולך בכל מזג אוויר. אבל משהו בדממה הלבנה הזו מוציא את החשק לחיות.

ה-חגים

פורים זהו חג מבורך; לא רק בגלל היין, החגיגות, התחפושות וטונות המתוקים (גם הילדים וגם אוזני המן), אלא בגלל שזה גם החג הזה שתמיד מסמן ב"יהודית" את סיום השלג והקור הניו יורקי.

הדשא ירוק יותר

תראו איך הם משקיעים במדשאות! חמותי מביטה מחלון הרכב וכולה התפעלות. חמי וחמותי הגיעו לביקור ואנחנו נוסעים איתם לטיול בדור קאונטי שזה חצי אי ארוך לתוך אגם מישיגן, המעניק לוויסקונסין צורת כפפה, כשהוא הבוהן הצרה שלה. המחוז הזה עתיר בתי קיץ, עיירות תיירות, ושיירות של דרומיים כמונו המשתרכות על כבישיו הצרים.

אהבתם? עשו לנו לייק!