ארכיוני תגיות: רילוקיישן לארה"ב

על יכולות וגיבורי-על או: איך גיליתי גבורי-על בסוואנה

משפחה אחת שאני מכירה וארבעת ילדיהם, רובם מתחת לגיל חמש, עשו רילו לסוואנה, ג׳ורג׳יה. סוואנה היא עיר דרומית קלאסית, חביבה ועשירה בהסטוריה. בחנויות מבחר רהיטי עץ חמודים, בגדים צבעוניים (שלא כמו בניו יורק), מאכלים משמינים בלי פירוט קלורי ואנשים שפותחים לך את הדלת וגם מחזיקים אותה פתוחה עד שתגיעי. אנשים לא מצפצפים והתור נינוח לגמרי. בזרם המבקרים […]

סיפור על קפה ובייגל. בלי לטבול.

לפני כמה שנים התגרשתי. התגרשתי בניכר מהאדם שאיתו יצאתי את גבולות הארץ, אבי ילדי היחידים (לא יהיו יותר) ובן זוגי לחופשות, הרפתקאות, החלטות הרות גורל, המשפחה שלי בחו״ל, שותפי למעברים בין יבשות, ערים ועיירות. בקיצור, מיסטר פטל.

על גולות וגולים. בעיקר עצמיים.

יש האומרים שכשאת ׳תופסת׳ משהו, מבינה אותו לגמרי, את נהפכת לדבר הזה ואז לא יכולה יותר להביט עליו מן הצד, מבחוץ. מכיון שנעשית הדבר – את כבר בפנים, והראיה היא מבפנים החוצה. מן שינויי פרספקטיבה שכאלה, כמו התמונה של הזקנה-צעירה. אני שם. בחלק מהזמן אני אמריקאית ויש לי גם דגל ותעודה ובחלק מהזמן אני לגמרי […]

ואף על פי כן יפה וטובה תהיה השנה. חייבת להיות!

אני מאוד מאוד אוהבת התחלות חדשות, אנרגיות מתחדשות ושינוי של רוחות השמיים. בדרך כלל, אני מנסה לשכנע את עצמי שכיף לי בקבוע ובמוכר ושנוח לי. אבל זה כנראה שקר גס. אני אוהבת לשנות ולחוות, ובדרך כלל אבחר את החוויה המשמעותית על פני יציבות או התיישבות. זה ממלא אותי וממלא לי אוויר בריאות.

עצות ואנטי-עצות

10 דברים שלא כדאי, לא רצוי ולעיתים אפילו מגעיל, לֹאמַר ליוצאים לרילוקיישן:

אז מה, יש לכם חברים אמריקאים כבר?

אני לא יודעת איך זה בישראל כי מזמן לא הייתי, אבל כשהילדים היו קטנים, בקליפורניה ארץ השמש, הכרתי את כל ההורים. לא רק שהכרתי את ההורים, הכרתי גם את הסבים שבאו לבקר. כולנו הכרנו אותם כי ברשת החברתית הצפופה והלא וירטואלית (זו הישנה, פנים אל פנים לקפה עם חברים. בסלון. זוכרים את זה?) שהקמנו לצורך […]

החבילה הגיעה

אני מתקרבת לדרייבווי ורואה אותה ממתינה לי על המדרגה משמאל לדלת, מתחת לתיבת הדואר. כיתוב בעברית וחבל קושר, כמו פעם. החבילה. ה ח ב י ל ה!!!!

ועכשיו, מה עכשיו?

"ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית ואז נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד. (מתוך "פו הדב"). אחרי שבית הספר של הבכור התחיל מאוד מאוחר השנה (בגלל שיפוצים), אחרי שהם עברו בחזרה למבנה הקבוע שלהם בתחילת נובמבר, אחרי שמיד לאחר מכן נאלצנו למצוא לקטנה […]

חג הבית

עוד מעט חנוכה. חג האורות. השדרה החמישית זוהרת באור יקרות, בבלוג המקצועי אני מעלה פוסטים של אור, חום, נרות, סופגניות, תחרות הסוודר המכוער לחנוכה (שטות כזו של אמריקאים) וכל מה שאפשר לטגן בשמן. עמוק.

תכף אשוב – סיפור כיסוי

גילוי נאות: אני לא מרגלת. אולי כן. אבל לא בסוכנות ספציפית. אני מרגלת מטעם עצמי. זוכרים את השורה הזאת מ׳מיץ פטל׳ בה הארנב אומר: ״אז אם אתם חברים שלי, אז בואו אלי הביתה!״

נהג מונית

פרויקט תוכנה בא והלך, ושוב אני מטפס על הקירות בבית. אני חייב לצאת, לנסוע. או אז עולה לי הרעיון של Uber: אתה מסתובב בעיר במכוניתך עם אפליקציה פשוטה, ואנשים משלמים לך להקפיץ אותם ממקום למקום.

Leaving New York's never easy but

למה לא ניו יורק? ובמילים אחרות למה כן לנסות גם דברים אחרים… זה בהחלט לא הולך להיות פוסט "עברתי מניו יורק, ועכשיו ניו יורק מייצגת את כל הרוע", ממש לא! זהו פוסט מוטיבציה לכל אלו שמתלבטים אם לעשות את הצעד הזה, אם בכלל לחפש אפשרויות מחוץ לתפוח הגדול ומה זה בכלל אומר?

לא לבד: ילדים עוזרים לילדים להקלט בניו ג'רזי

מה קורה לילדים כאשר הם עוברים למקום לגמרי חדש, נאלצים ללמוד שפה חדשה וסט התנהגויות חברתיות חדש לגמרי? איך מקלים על המשברים שעלולים להתפתח ואיך עוזרים להם להסתגל? ליעל עומר, מדריכת הורים ומומחית למיומניות חברתית מניו גרז'י, יש פתרון מעניין שעשוי להקל על ההורים והילדים שזה עתה עברו לאזור.

אהבתם? עשו לנו לייק!