ארכיוני תגיות: רילוקיישן לבריטניה

חיפוש עבודה בבריטניה: איך עושים את זה?

אז אחרי 3 שנים, שעברו הרבה יותר מהר ממה שהשירות הצבאי שלי הרגיש, הסתיים חוזה ההתמחות שלי בדלוייט. ערימה של אפשרויות נחתה על ראשי ובחודשים שלקראת סיום החוזה הייתי צריך להחליט מה לעשות.

אנגלית קשה שפה

אחד היתרונות הגדולים ברילוקיישן  לאנגליה הוא השפה: האנגלית. שנינו יודעים אנגלית ברמה גבוהה, כך שכאשר החלטנו שאנחנו עוברים לאנגליה שמחתי כי אמרתי לפחות בעיה אחת פתרנו,  שנינו יודעים אנגלית והילדים ירכשו אנגלית כשפת אם. הרווחנו!

שלום, מדבר אלון, איך אפשר לעזור?

מהי שגרת היום שלכם? מצחצחים שיניים, שותים קפה? ואז מה.. לאן אתם הולכים? האם העבודה הזו, החלל הפיזי שבו אתם שוהים שעות רבות מהיום, הוא זה ששאפתם לו?

קונסוליה ואיבוד דעת כפול

היה איש חכם שאמר פעם שהחיים הם מה שקורה בזמן שאתה מתחמק מכתיבת התזה, ואם תבקשו ממני לתת לכם מקור ולצטט בשיטת הרווארד יש סיכוי גבוה במיוחד שאשלוק לכם את כדורי העין באמצעות שום דבר חוץ מנוצת טווס וציפורני הרגליים שלי, אז ראו הוזהרתם. בכל אופן, האיש החכם הזה היה צודק, ואכן, יכול להיות שהוא […]

על ילדים, שאלות מביכות וסוחרי סמים

״אז, יהיו לי מתישהו נכדים?,״ אמא של בנג׳מין שאלה אותי, משומקום, כשישבנו על המיטה ועשינו שיחת נפש בלי בנג׳מין שהיה עסוק במירוק התנור אחרי שהיא סילקה אותו בבושת פנים. אם הייתה לי כוס מים לידי היא הייתה מתנפצת על הרצפה בקול תרועה רמה, אך לצערי ידיי היו ריקות, כך שלא הייתה לי שום הסחת דעת.

גלובליזציה וביורוקרטיה

בין ריאיון למאמר לתמלול בשביל התזה שלי, השבוע האחרון עבר בלי יותר מדי התרחשויות, ואני כוללת גם את העובדה שלא באמת ערכתי אף ריאיון, קראתי אף מאמר או תמללתי אף טקסט בכך ש״אין התרחשויות״. לכן, אבחר לעסוק במה שהבריטים עוברים לשוחח עליו בכל עת בה אין תוכן אמיתי – מזג האוויר.

קיץ במרחק שעה וארבעים דקות נסיעה

אז בפוסט הקודם כתבתי רבות על השמש ועל כמה היא נחוצה בחיי היומיום בלונדון. ותודה לאל! (או לאלה), מישהו שמע אותי שם למעלה ואנו זוכים בשבועיים האחרונים לימים אביביים מתמיד (אם נתעלם מאיזה 3 ימים סגריריים בדרך, ואני פותחת פה חתיכת פה). 

אופייה של החיה

במשך מעל שלושה חודשים חייתי על הגדר. על פיגום גבוה, מחזיק כמה קרשים, מתנדנד בין קרקע יציבה לבין התהום שלמטה, מנסה לשמור על שיווי משקל. לא, לא החלפתי קריירה לפועל בניין, פשוט לא ידעתי מה עומד לקרות איתי.

איך בחרתי להיות הכי מסכן

יום המיסה של ישו (Christmas) כבר נראה מעבר לפינה והוחלט לפנק את כל הסטודנטים (60 בערך) בחגיגה. כל אחד הביא דבר מה ואף הותר לנו להביא אלכוהול (בכל זאת, בריטים). וכך, לאחר השיעור, כולנו פצחנו בזלילה ובשיח. מבין ההמולה ניגש אליי וינס, אחד המרצים, שיערו שופע אפרפר ואצבעו מכוונות אליי, כמנסה לקרוא לי.

אז אתה בא לפאב?

אז עשית רילוקיישן, או היגרת, לבריטניה או לאוסטרליה ויש לך סוף סוף עבודה. והנה התחלת לעבוד במקום-עבודתך החדש ואתה מוקף מקומיים. אתה מנסה להשתלב ולנהוג לפי הנורמות החדשות ושכולם יהיו מרוצים ממך. זה לא קל, כל הנימוס הזה וההימנעות מעימות וכל הדברים שכבר הזהירו אותך מפניהם לפני שהגעת. והנה מגיע יום שישי אחרי הצהריים, ואחד […]

רוטב זה לא רק גרייבי

רבות ניתן לזלזל במטבח הבריטי ולהגיד כמה הוא תפל, איך לכל המאכלים שלהם יש אותו הטעם, איך כל פאב מגיש את אותו תפריט, ואיך אומה שלמה מתגאה במאכל לאומי המורכב מ"פיש אנד ציפס". אתם יודעים מה? צודקים!  זלזלו חופשי, כל מילה בסלע, אכן לא משהו שצריך להתגאות בו.

חיים בין פרידה לפרידה

בערך מאז שסגרנו כרטיסי טיסה לביקור הראשון שלנו בארץ מאז שעזבנו לפני כמעט שנה וחצי, תהיתי איך זה יהיה להגיע לארץ כתייר באופן מעשי. למען האמת, תהיתי איך זה יהיה עוד הרבה קודם – עוד בימים שאבא של אשתי היה מסיע אותנו כל שבוע מהדירונת שלנו בצפון ת"א לארוחת שישי בערב במודיעין, כל פעם שהיינו […]

102 יום: חלק ראשון

בצניעות מלאה אני יכול להגיד שעבודה לא הדאיגה אותי מעולם. ידעתי לעבוד קשה גם בעבודות ״מלוכלכות״, כמו כל סטודנט, וגם אחר כך הייתי מספיק בטוח בעצמי שאצלח ראיונות עבודה. לעומת זאת, המעבר ללונדון הדיר שינה מעיני במובן הזה. מצד אחד, הבטחון והאמונה בעצמי שאצליח למצוא משהו ומצד שני, תרבות אחרת, שוק עבודה אחר וכדומה.

אהבתם? עשו לנו לייק!