ארכיוני תגיות: רילוקיישן ללונדון

פסח: גרסת הרילוקיישן

בי נשבעתי שאין מצב שאני מנקה לכבוד הפסח הזה. לא יוצאת מגדרי, לא מבשלת, כלום. הרי אין לחץ אנחנו לא בישראל, נכון? מי יעשה לי מסדר המפקד? צד אחד של המשפחה יחגוג בהרצליה. הצד השני יחגגו בנס ציונה. אני פה, בלונדון, מי יבדוק שנשאר לי חמץ? מי??

קונסוליה ואיבוד דעת כפול

היה איש חכם שאמר פעם שהחיים הם מה שקורה בזמן שאתה מתחמק מכתיבת התזה, ואם תבקשו ממני לתת לכם מקור ולצטט בשיטת הרווארד יש סיכוי גבוה במיוחד שאשלוק לכם את כדורי העין באמצעות שום דבר חוץ מנוצת טווס וציפורני הרגליים שלי, אז ראו הוזהרתם. בכל אופן, האיש החכם הזה היה צודק, ואכן, יכול להיות שהוא […]

על ילדים, שאלות מביכות וסוחרי סמים

״אז, יהיו לי מתישהו נכדים?,״ אמא של בנג׳מין שאלה אותי, משומקום, כשישבנו על המיטה ועשינו שיחת נפש בלי בנג׳מין שהיה עסוק במירוק התנור אחרי שהיא סילקה אותו בבושת פנים. אם הייתה לי כוס מים לידי היא הייתה מתנפצת על הרצפה בקול תרועה רמה, אך לצערי ידיי היו ריקות, כך שלא הייתה לי שום הסחת דעת.

גלובליזציה וביורוקרטיה

בין ריאיון למאמר לתמלול בשביל התזה שלי, השבוע האחרון עבר בלי יותר מדי התרחשויות, ואני כוללת גם את העובדה שלא באמת ערכתי אף ריאיון, קראתי אף מאמר או תמללתי אף טקסט בכך ש״אין התרחשויות״. לכן, אבחר לעסוק במה שהבריטים עוברים לשוחח עליו בכל עת בה אין תוכן אמיתי – מזג האוויר.

אל הלא נודע

״אני עומדת להתאבד!״ הצהרתי ביגון עמוק בפני בנג׳מין, בן זוגי, בעודי צונחת על המיטה כאילו זה עתה סיפרו לי שמבטלים את העונה החדשה של ״המתמחה״.

Bloody Germans

בוקר. השעה 09:00. אני מתארגן לקראת פגישה ומשנן כמה משפטים שחשוב לי לומר שם. בו זמנית, אני אוכל ארוחת בוקר ומארגן את הכלבה ליציאה. תוך כדי שינון המשפטים בשנית, אני קושר את הכלבה ואנחנו יוצאים החוצה. הדלת נטרקת מאחורי.

רגעים קטנים של שמש

״לונדון? אתם עוברים ללונדון? אויש! כמה היא אפורה, כל הזמן מעונן״. ״מעונן? מעונן זה מעולה! אחלה תאורה לצילומים!״ המשכתי והתמדתי לענות לקבוצת האנשים שמפחדים מהאפור.

אז איך מעבירים כלב ללונדון? – כל הפרטים בפנים

אז החלטתם שאתם רוצים לעבור לגור בלונדון? נפלא! יתרה מכך, החלטתם שאתם רוצים לעשות את זה עם חיית המחמד שלכם? נפלא אף יותר. אבל, תצטרכו לעשות שיעורי בית לפני שתוכלו לעשות זאת. המדריך הבא מבוסס ברובו על הניסיון האישי שלנו – עברנו באוגוסט 2014 עם כלבתנו האהובה ללונדון בטיסת אלעל מנתב״ג להיתר׳ו. לפני הכל, הבהרה – […]

בקומפוזיציה מעורפלת – או: נעים להכיר, לונדון!

הרשו לי להשתמש בבלוג וב״הקשבה״ שלכם בכדי להעלות קצת נוסטלגיה, קצת זכרונות מהימים הספורים שטיילתי בלונדון אחרת.

LTN-TLV-LTN

״ברוכים הבאים לתל אביב״ אמר הקול, והמטוס התקרב לכיוון מקום עצירתו הסופי. חצי שנה לא היינו בארץ ולא ידענו איך זה יהיה. אנחנו ישראלים וישראל זה ה״בית״, אבל מצד שני אנחנו לא גרים בישראל. אנחנו תיירים או מקומיים? לאן אנחנו שייכים באמת? התשובה כנראה תשתנה, תתהפך וכל פעם תהיה אחרת.

מ-ה-ת-ח-ל-ה

אז נתחיל בסיפור המלא, בקצרה: בגיל 6 אבא הביא לי את המצלמה של המשפחה במקום לזרוק אותה לפח. קראתי לשירה: ״בואי לרחוב! יש לי מצלמה חדשה!״ צילמתי כמה תמונות שלה עם ברנדי, הכלב המעורב שלה. בגיל 10 אמא רשמה אותי לחוג ציור, כי היא הבינה שזה קצת יותר בשבילי מבלט. וכי התחננתי. וכי אם הילדה מציירת […]

איך בחרתי להיות הכי מסכן

יום המיסה של ישו (Christmas) כבר נראה מעבר לפינה והוחלט לפנק את כל הסטודנטים (60 בערך) בחגיגה. כל אחד הביא דבר מה ואף הותר לנו להביא אלכוהול (בכל זאת, בריטים). וכך, לאחר השיעור, כולנו פצחנו בזלילה ובשיח. מבין ההמולה ניגש אליי וינס, אחד המרצים, שיערו שופע אפרפר ואצבעו מכוונות אליי, כמנסה לקרוא לי.

102 יום – חלק שני

אספתי את עצמי, כמו שאני יודע לעשות. אני מודה שרגעי שפל עושים לי טוב, הם גורמים לי להעריך מחדש את המצב ולתכנן. ובינינו, כשאתה בשפל, זה לא (כך לפחות זה מרגיש) שיש לך עוד לאן לרדת. אז קודם כל החלטתי שאני חי בלונדון ויצאתי לטיול רגלי ברחובות העיר שהכניס לי אוויר חדש לריאות. דבר שני […]

אהבתם? עשו לנו לייק!