ארכיוני תגיות: רילוקיישן לניו יורק עם ילדים

וירג'יניה וולף, מודל (כמעט) סתיו 2017

זהו, בשני האחרון זה הפך רשמי – חזרתי להיות אחראית ללו"ז שלי, לראש שלי, ולחיי העצמאים באופן כללי: גם האמצעית סיימה עם כל ימי ההסתגלות וההתרגלות (שבוע אחרי השאר) והחלה את שנת הלימודים שלה.

חברות בתפוח הגדול

אני מיסודי בחורה מאוד חברותית, מאלו שאפילו בנסיעה של חמש דקות באוטובוס מפטפטות עם חצי אוטובוס. אף פעם לא היה לי קשה להכיר חברות חדשות אבל לא תמיד הן היו חברות אמת.

כמה רחוק את מוכנה ללכת…

פעם למשפט בכותרת הייתה משמעות אחרת; "כמה רחוק את מוכנה ללכת", הוא שמו של הספר הנפלא של מאירה ברנע גולדברג שמספר על טיפולי פוריות; נושא שמאוד העסיק אותי בתור מטופלת בעצמי (טוב נו, מטופלת לשעבר, אבל פעם מטופלת תמיד מטופלת, כנראה…).

אמא בע"מ

כ-ו-ל-ם הלכו לג'מבו. זאת אומרת לג'ימבורי בראשון.  

ועכשיו, מה עכשיו?

"ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית ואז נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד. (מתוך "פו הדב"). אחרי שבית הספר של הבכור התחיל מאוד מאוחר השנה (בגלל שיפוצים), אחרי שהם עברו בחזרה למבנה הקבוע שלהם בתחילת נובמבר, אחרי שמיד לאחר מכן נאלצנו למצוא לקטנה […]

טיול גיבוש עצמי

באחד מסופי השבוע האחרונים היה ברשותנו רכב שכור למספר ימים, אך התכניות למענן הושכר השתנו, וכך התעוררתי לבוקר בו מר בחור יצא לבד עם הבנות ואני נשארתי לבד עם הרכב. זה לא חוקי לבקש יותר מזה.

משלוחה לתל אביב

מחנה קיץ בניו יורק, קייטנה בעגה העברית, זה דבר סופר יקר (באנגלית ובעברית כאחד!) אז לאחר בדיקות ותהיות, חיפושים ושאלות, וגם בגלל שאמא עזבה את העבודה והחליטה בשלב זה להגשים חלומות משל הייתה בת 22 שוב (תוהה האם יש גיל בו צריך להפסיק לחלום?), החלטנו שהבכור על סך גילו ואופיו (כמעט 6 וסופר חברותי) יסע לקייטנת […]

ילדים זה שמחה, אבל עוד לא…

זה לא סוד שבגילי המופלג ההריונות אצל החברים מתחילים לצוץ כפטריות אחרי הגשם. פאק יט, אפילו יש כאלו שכבר עם שני עוללים והיד עוד נטויה.

נקודת שבירה

אני יושבת מול אש מפצפצת באח ענקי מעוצב באבני נחל אפורות. אני מכורבלת בכורסת ארצ'י בנקר נוחה וחמימה ולחלל שאני שוהה בו יש עיצוב כפרי של ביקתת יער. בחוץ שלג וחשוך. מעל האח שלט עם 5 כוכבים. 5 כוכבים לבית החולים הטוב ביותר בערבות קולורדו. אני פה בגללי, אבל לא אני בחדר הניתוח למעלה.

מתוחה בניו יורק

הכל פה מאוד מאוד מתוח. האויר מתוח, הסטייל מתוח, השיער מאוד מאוד ישר ומתוח וכמובן שגם העור מתוח. אצל נשות טרייבקה המתוקתקות, אין מצב שלא לצאת מתוחות מהבית. גיהוץ מתוח על הג'ינס במראה המרושל, גיהוץ מתוח על השיער מקלות מקלות וגיהוץ מתוח על העור שגם בגיל 78 וחצי הוא יעמוד חלק חלק כמו טוסיק של […]

מתומתמת בניו יורק. אה…מתולתלת בניו יורק

בניו יורק אין בחורות עם שיער מתולתל. רגע, אני אדייק, בניו יורק אין בחורות לבנות עם שיער מתולתל. רגע, בניו יורק אין בחורות לבנות עם שיער מתולתל טבעי.

אני סנובית: או איך לעשות קניות בניו יורק (לא לתיירים בלבד)

יש דבר אחד שאני שונאת יותר מלעשות שעווה במפשעה, בעצם אולי שניים. אחד זה לקפל כביסה (לא, זה ממש לא מרגיע אותי) והשני והעיקרי זה לבלות במקומות גדולים, עמוסים וצפופים. אני לא לוקחת את הילדים לראות את עוז זהבי בפסטיגל, אין מצב שאני מגיעה לסופרלנד בחול המועד פסח וממש לא נוסעת לגן גורו באוגוסט. לילדים, […]

להכין שניצלים שיכורה: קצת על מפגשים ישראלים בחו"ל

כשקמתי הבוקר ב 5:12  (כן, זאת השעה המדויקת) כשהקטנה צעקה "אמאמאמאמ" מהמיטה, אחרי השוק הראשוני של השעה…(לא, לא אני היא זו שבדרך כלל קמה איתה) הייתי די מבסוטית. למרות הערב הקודם, לא היתה שום תחושת הנגאובר, בחילה או שאר ירקות. איזה מזל, חשבתי. אפילו הייתי מלאת מרץ להתחיל את היום (כן, גם אותי זה הפתיע).

אהבתם? עשו לנו לייק!