ארכיוני תגיות: רילוקיישן לניו יורק

I got the whole world in my hands

יש המון שניות אושר שקורות לי "תוך כדי" ומבהירות לי שאני במקום כבר מספיק זמן בשביל לקרוא לו שלי: בית הקפה שלי, הסופר שלי, הפאב שלי, הבנק/ מתפרה/ מאפייה. הרגעים האלו כמובן מתעצמים ברילוקיישן, כי זה לא רק שמצאתי את ה"מקומות" הללו, אלא שמצאתי אותם בעיר זרה, במדינה חדשה, מעבר לים, בשפה שהיא לא שלי […]

הביתה

בשעה שאני כותבת, סימבה הכלב נח כאן לידי, אוזנו ממש מתחת לוונטה של האוויר הקריר (סופסוף התחמם בחוץ) והשערות הקטנות של פרוותו הרכה רועדות קצת ברוח הקרירה שמתנשבת לה.

אמא בע"מ

כ-ו-ל-ם הלכו לג'מבו. זאת אומרת לג'ימבורי בראשון.  

צומת סגולה פינת ארבעה בנים

עוד מעט מגיע חג הפסח ואני עדיין על המדוכה, פוסחת על שני הסעיפים. מחד מתגעגעת לחג משפחתי ענף, רב משתתפים ודל קמחים בארץ, מאידך שמחה לחופש ולאנונימיות של פה. בניו יורק נזהרים לא לשאול אותך איפה את בחג, פן תנחתי אצלם לסדר שגם ככה מצטודד לימין ולשמאל במקום ההסבה הרגילה, פשוט כי אין מקום.

סופה של כל סופה לעבור

לפני שעברתי מארץ השמש, קליפורניה, לניו ג׳רזי/ניו יורק, לקחה אותי חברתי אורית למסע בחדר הארונות שלה. אורית עברה שנתיים קודם לכן מבוסטון, ארץ הקור, לדרום קליפורניה ומשום איזושהיא נוסטלגיה ושמחת המרחבים שבחדר ארונות קליפורני, שמרה את ציוד החורף שלהם.

על גולות וגולים. בעיקר עצמיים.

יש האומרים שכשאת ׳תופסת׳ משהו, מבינה אותו לגמרי, את נהפכת לדבר הזה ואז לא יכולה יותר להביט עליו מן הצד, מבחוץ. מכיון שנעשית הדבר – את כבר בפנים, והראיה היא מבפנים החוצה. מן שינויי פרספקטיבה שכאלה, כמו התמונה של הזקנה-צעירה. אני שם. בחלק מהזמן אני אמריקאית ויש לי גם דגל ותעודה ובחלק מהזמן אני לגמרי […]

החבילה הגיעה

אני מתקרבת לדרייבווי ורואה אותה ממתינה לי על המדרגה משמאל לדלת, מתחת לתיבת הדואר. כיתוב בעברית וחבל קושר, כמו פעם. החבילה. ה ח ב י ל ה!!!!

ועכשיו, מה עכשיו?

"ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית ואז נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד. (מתוך "פו הדב"). אחרי שבית הספר של הבכור התחיל מאוד מאוחר השנה (בגלל שיפוצים), אחרי שהם עברו בחזרה למבנה הקבוע שלהם בתחילת נובמבר, אחרי שמיד לאחר מכן נאלצנו למצוא לקטנה […]

Leaving New York's never easy but

למה לא ניו יורק? ובמילים אחרות למה כן לנסות גם דברים אחרים… זה בהחלט לא הולך להיות פוסט "עברתי מניו יורק, ועכשיו ניו יורק מייצגת את כל הרוע", ממש לא! זהו פוסט מוטיבציה לכל אלו שמתלבטים אם לעשות את הצעד הזה, אם בכלל לחפש אפשרויות מחוץ לתפוח הגדול ומה זה בכלל אומר?

טיול גיבוש עצמי

באחד מסופי השבוע האחרונים היה ברשותנו רכב שכור למספר ימים, אך התכניות למענן הושכר השתנו, וכך התעוררתי לבוקר בו מר בחור יצא לבד עם הבנות ואני נשארתי לבד עם הרכב. זה לא חוקי לבקש יותר מזה.

משלוחה לתל אביב

מחנה קיץ בניו יורק, קייטנה בעגה העברית, זה דבר סופר יקר (באנגלית ובעברית כאחד!) אז לאחר בדיקות ותהיות, חיפושים ושאלות, וגם בגלל שאמא עזבה את העבודה והחליטה בשלב זה להגשים חלומות משל הייתה בת 22 שוב (תוהה האם יש גיל בו צריך להפסיק לחלום?), החלטנו שהבכור על סך גילו ואופיו (כמעט 6 וסופר חברותי) יסע לקייטנת […]

רילוקיישן Part 2

בואו הפעם נתחיל מהסוף. אני התחלתי לפחד, התחלתי לחשוש מהסיטואציה שעד כה הייתי כה בטוחה בה ובדרך שטוויתי לעצמי (גם הדרך הזו לקחה זמן). כן, בעלי התקבל לעבודה טובה, תאגיד אמריקאי ענק, הטבות, בונוס חתימה, בונוס רילו, וכו' וכו'. כבר הבנתן/ם את המסר. אז מה הקאצ'?

גם לזה מתרגלים…

כשרק הגעתי לארצות הברית, אבא שלי – בהכירו את יציר כפיו – ביקש שאבטיח לו שאני לא אנסה לשנות אותם, את האמריקאים. לשיטתו, ההתנהלות האמריקאית זו בדיוק הסיבה שזה עובד, וכן זו הדרך היחידה להפעיל 360 מיליון איש. אז הבטחתי. לא שערתי בתחילה כמה יהיה לי קשה ליישם, וכמה פשוט זה יהיה כשאתרגל בעצמי. 

אהבתם? עשו לנו לייק!