ארכיוני תגיות: רילוקיישן לסיליקון ואלי

אמא ישראלית שנולדה באמריקה

אני אמנם אמא ישראלית לכל דבר ועניין. גדלתי לאמא ישראלית, צפיתי בחברותי מגדלות את ילדיהן בישראליות, ואיתן התייעצתי ומהן למדתי מה לעשות ואיך כשתיוולד המיועדת. אה-מה-מה, אני לא חיה בישראל, רופאת הילדים לא ישראלית, אין כאן טיפת חלב, המוצרים בחנויות אחרים ויש כאן כל מיני אלמנטים שמאוד התחברתי אליהם (אם מישהו יצטט אותי, אני אכחיש שכתבתי […]

נו, מתי המשפחה מגיעה לביקור?

אז מתי המשפחה מגיעה אליכם לביקור? בטח שמעתם את השאלה הזו כמה וכמה פעמים במהלך השהות שלכם בחו"ל,  ובטח גם אתם נוהגים לשאול אותה את החברים הישראלים שלכם.  אצלנו, הנושא הזה עולה המון פעמים בשיחות עם חברים.

בוא אל המסיבה

מסיבת יום ההולדת הראשונה אליה הוזמנו בסיליקון ואלי, שלושה שבועות בודדים לאחר נחיתתנו הלא-הכי-רכה, הייתה של רוקו. ילד מקסים – בן לאמא קוריאנית ואבא חצי איטלקי וחצי אירי, שלמד איתנו בגן היהודי, וחגג יום הולדת שלוש. אתם יודעים, רגע לפני שכל השורה הקודמת הופכת לפיצול אישיות סבוך.

זה שיר פרידה, אז בואי רק אמרי שלום…

טוב נו, זה לא יהיה שיר, אין לי זמן להיות משוררת עכשיו, אני שולחת פקסים!  כן, ככה סוגרים פה דברים בישראל 2013 –  בפקס.

על עצמאות, אזרחות ומה שביניהם

בימים האחרונים עוסקת התקשורת לא מעט בדיון המתלהם אודות היורדים מהארץ. אלו מטיחים כנגד הפקרת מדינת היהודים מחד, ואלו מצדו השני של המתרס בעד זכותו הבלעדית של אדם לרווחתו האישית. והאמת היא שכולם צודקים.  אין עוררין על הצורך וההכרח קיומה של מדינה לעם היהודי, אבל הדרישה מכל אזרח לשאת על כתפיו הצנומות את גורלה היא […]

ארבעה בתים וגעגוע

ארבעה בתים? אנחנו הולכים לגור בארבעה בתים שונים בחודשיים וחצי הקרובים: הבית שלנו שאותו אנחנו מפנים השבוע, בית הורי, דיור זמני  בארה"ב ובית קבע שעדיין לא יודע שהוא בית הקבע שלנו. געגוע?

חיוך גדול, חיוך קטן: מסקנות מהסיור מקדים

יש לי גומות חן. לאורך כל חיי, אימי אומרת לי לחייך ו"לעשות עם הגומות". זה בא לי די ביטוי במצבים שצריכים לאהוב אותי תיק-תק (נגיד, ראיונות עבודה…), כשאני צריכה לצאת ממצבים לא נעימים, ועוד כהנה וכהנה. גם לאמריקאים יש אמא. אמא שלהם, כמו אמא שלי, גם אמרה להם את זה, רק מה? היא מה-זה נסחפה! או […]

מדיניות נגד טרור: הסיפור האמיתי

ונפתח בחידה. מהו הדבר שמפחיד את האמריקאים יותר מכל?  אני יכולה רק לרמוז שלא מדובר בטרור איסלאמי, לא בנישואים חד-מיניים וגם לא בתמונות של בטי וייט מדגמנת הלבשה תחתונה. נכנעתם?

עמק הסיליקון – כל מה שרציתם לדעת (וגם הרבה שבכלל לא)

לפני קצת יותר מעשור, כשבעלי ואני היינו צעירים ויפים (לפני שכל היופי עבר אליי), טיילנו בנפאל. באחד הימים נכנסנו לחנות טי-שירטים ובעלי הביע עניין בחולצה מסוימת. בעל החנות הסתכל עליו בפליאה ושאל "לא היית פה אתמול?" משענה בעלי בשלילה, אמר לו הנפאלי החביב "you white people all look the same!"

יאללה מתחילים

פעם ראשונה שלי – מוזר ומפחיד לכתוב לאנשים שאני לא מכירה.  אבל, המון דברים מפחידים קורים לי בזמן האחרון ובינתיים אני עוד מצליחה להכניס אויר, להוציא אותו ושומרת על 64 פעימות בדקה – תודה ששאלתם.  אני דנה, נוסעת באוקטובר הקרוב בעקבות העבודה של בעלי לעמק הסיליקון . המשפט הזה – צרבת היא מילה עדינה לעומת מה […]

פרק ראשון: איך הכל התחיל?

 אני בכלל לא רציתי את זה. כבר שנים שהנושא עומד על הפרק, חוצץ ביני לבין בעלי, נזרק לחלל האוויר על ימין ועל שמאל כמו קללה. רילוקיישן.

עברית קשה שפה

"אבא, מי אתה מדבר עם?" "היה חם. הייתי מזיעה" "מה השם הראשון שלך?" "למה? בגלל!!!" אם המשפטים הרשומים לעיל נשמעים לכם מוכרים, כנראה שהילדים שלכם דוברי אנגלית. ואם לא, אז הרשו לי לספר לכם.

אהבתם? עשו לנו לייק!