ארכיוני תגיות: רילוקיישן לסינגפור

ההחמצה שבדרך

לפני עשרים שנים בערך הייתי בפריז עם גיל. חשבתי שהטיול היה נפלא עד שפגשנו על המטוס בחזרה לארץ זוג, ישראלי כמובן, שהתקשה להאמין שלא היינו באיזו מסעדה מקומית ומ ד ה י מ ה. תוך כדי התיאורים המגרים שלהם על שפע הבשרים, הגבינות ופירות הים שהיו במזנון חופשי במסעדה, הבנתי שפריז הוחמצה לי ובגדול. הרגשתי […]

אחרי שנתיים: החלום ושבריו

ובחלומי ראיתי את עצמי נפגשת עם חברות בבית קפה שווה אחרי שהזעתי את עצמי לעייפה בחדר הכושר. ובחלומי טיולים יומיומיים באי וסופי שבוע בויאטנם ובתאילנד, ופגישות עם אנשים מכל העולם, ובחלומי סופסוף התקדמתי בדוקטורט, וגם פעילות קהילתית הייתה בחלומי, וכמובן קצת לכתוב בטעם וקצת לקרוא בטעם.

לא פוסט ציונות

עכשיו, כשאין לי עבודה (ק-ר-י-י-ר-ה) ואין לי מטלות בית אינסופיות יש לי הרבה (מידי?) זמן להרהורים ומתמטיקת נפש לא מורכבת. אז נכתב לי הפוסט המהורהר הבא;  הייתי צריכה לנסוע עד סינגפור כדי ש:

זה לא רק שהיאוש נעשה יותר נוח

זה לא בגלל המילקי, היוגורט או הקוטג' –  אלו יותר יקרים כאן ופחות טעימים. זה גם לא בגלל מערכת החינוך – הילדים שלי קיבלו בארץ חינוך מצויין לא פחות בהרבה, אבל הרבה פחות, כסף. זה גם לא בגלל התחבורה הציבורית, הביטחון האישי, הנימוס, המשמעת והניקיון ברחובות שבאמת מעולים פה.

ילדים זה שמחה

תמיד השתדלתי שלא להיות מהאמהות שעושות סיפור מהילדים שלהן. זה נכון שבעיני אין-אין דברים כאלה מההההמממים, מקסיממממממים ומושלמממממים, אבל בכל זאת אני יודעת בלבב פנימה שמדובר בשלישייה שבעיני העולם היא "סטנדרטית",  גם אם סבתא רחל משוכנעת שהם הם נזר הבריאה.

סינגפור: חודש ראשון

אתמול ציינו חודש לשהותנו כאן, וחשבתי שזה זמן לא רע לפוסט ביניים, או כמו שקוראים לזה בחיים הקודמים שלי "עצירת למידה". אתחיל דווקא מהסוף. למרות שאני כאן, באחד מערוצי החיים הטובים, לכאורה, אני שומרת לעצמי את הזכות להמשיך להתלונן, לקטר, להתבכיין, להתבאס וכיוצא בזה, בכל רגע נתון.

סיפור סינגפור – חלק ב': חבלי לידה

טוב, אז ככה, זוכרים את הבטן ההריונית בשלישית? ככה הגעתי לסינגפור בפעם השנייה, כמעט כמו בפעם הראשונה, וגם חזרתי לאותה רופאה גניקולוגית סינית במוצאה באותה מרפאה. אני נכנסת למרפאה שלה והיא מתבוננת בי, לוחצת את ידי ומתבוננת בעיניה מבעד למשקפיים: "אז, את מצפה לתינוק?" כן, אני עונה. ומשם עוברים להם מספר שבועות של בדיקות מעקב […]

מסע בין יבשות: סיפור רילוקיישן

בשבע השנים האחרונות משפחתי ואני נודדים בעולם הגדול. המסע בגלות התחיל בלימודי התואר השני של בן-זוגי באינסאד ובמעבר בין יבשות עם ביתנו הבכורה, המשיך עם לידתה של ביתנו השניה ומעבר ליבשת נוספת, וכעבור כמה שנים וכמה מעברים נוספים בין מדינות הצטרפה לחיקנו בת הזקונים ואף היא נולדה בגלות.

סינגפור: קהילה ברשת

סנדרה גמזון, לילך מידן, ורחלי אורן הן שלוש חברות שיזמו והקימו אתר אינטרנט שמשרת את הקהילה הישראלית והיהודית בסינגפור. מה גרם לשלוש הנשים הללו ליצור עוד ממד לקהילה שלהן ומה זה עושה לישראלים בסינגפור? כתבה ראשונה בסדרה שבמרכזה ישראלים  וישראליות שעוסקים ביזמות קהילתית ברחבי העולם. אתר האינטרנט פיטפטו  הוקם בנובמבר 2012. סנדרה, אחת משלוש המייסדות, מספרת […]

זרה ומחובקת

יש תקופות בשנה שמזכירות לי משהו. תמיד יש את התאריכים האלה שמשחזרים אירועים שקרו כבר מזמן, אבל, לא משנה כמה שנים יעברו עדיין בתקופה זו של השנה תתכווץ שם הבטן. אולי זה בגלל מזג האוויר, או לוח השנה, או האווירה, לא יודעת למה, אבל זה שם.

איך נולד רילוקיישן לסינגפור?

ספרי לי סיפור לידה היא אמרה לי; ובאמת תהליך מעבר לארץ אחרת קצת דומה ללידה. יש את התקופה של לפני ויש את התקופה שאחרי לידת הרילוקיישן. אני ילדת רילוקיישן בגיל שבועיים הורי העמיסו אותי על מטוס ונסענו לאפריקה, אני לא זוכרת הרבה משם הייתי מאוד קטנה, אבל העובדה שההורים שלי לא הפסיקו להזכיר את השנים […]

אהבתם? עשו לנו לייק!