ארכיוני תגיות: רילוקיישן לפריז

חברות לנצח

יומני היקר, אני ב"דיכאון" (לא קליני)! למה צריכים את הרילוקיישן הזה? עד שיצרנו קשר עם אנשים פה בצרפת, השקענו, הזמנו, דיברנו, עזרנו, שיחקנו, שתינו הרבה שמפניה ביחד.

פריז בלהבות!

שרב. כבר שכחתי איך זה מרגיש. מה גם שבישראל יש לאן לברוח בשרב – בבית,בעבודה, בקניון, במסעדה, בכל מקום יש מזגנים. פה,  בצרפת, אנחנו נוזלים ברחובות, כולם מזיעים ואין, אין לאן לברוח.

תהיות

עובדות: אנחנו גרים כבר חמש שנים מחוץ לישראל+אישור העבודה ניתן לשש שנים = יש עוד שנה עד לחזרה לארץ. אבל פה בדיוק שוכנת הבעיה, ההתלבטות, הקונפליקט : קולות מהארץ נושפים לנו בגב על אפשרות להשאר ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".

Je suis Charlie

מוצאי שבת עכשיו. חזרנו לא מזמן מ"מארש" במרכז בווה. הנוסח המדויק של האירוע, בכל רחבי צרפת, היה Marche republicaine למען חופש הביטוי. ואכן, התאספנו מכל קצווי המחוז וצעדנו מקצה אחד של מרכז העיר לקצה השני, תוך שאנחנו עוצרים ומוחאים כפיים בהמונים ליד כל מערכת עיתון מקומי. זה היה מרגש. המוני אנשים גדשו את מרכז העיר, ומדובר […]

חורף פריזאי

הפוסט הזה לא נועד לתת תשובות, אלא בעיקר להתלונן. כבר שבוע שאני מצוננת, לא יוצאת מזה. ניסיתי את כל התרופות הקונבנציונליות וגם את אלה שלא.  אין סיכוי שאתרגל אי פעם לקור המקפיא הזה של אירופה. כל כך קר! קר לי אפילו כאשר אני עטופה במעיל, צעיף, כפפות וכובע.

יום אחרי יום

במשך שבועיים אני יושבת וכותבת ומוחקת וכותבת שוב. בכל פעם, שמתיישבת לכתוב – נושא אחר צץ לו במפתיע, אבל אני לא מצליחה לכתוב יותר מכמה שורות. האם אכתוב על טיול שעשינו, על עמותה שחברה הקימה? האם אכתוב על אירוע שארגנתי לטובת הקהילה הישראלית? ניהול הקבוצה בפייסבוק, האם אכתוב על פרידה מחברים יקרים שעוזבים, או בכלל על בחירות בחיים?

מי נתן לך רישיון, ילדה?

יש לכם רישיון נהיגה? סבבה! כמה שנים אתם על הכביש? סחתין! אתם בטח מחשיבים את עצמכם לנהגים מנוסים ומיומנים, בארץ ובחו"ל, נכון? גם אני. 21 שנה אני כבר נוהגת, ומעולם (טפו טפו טפו) לא הייתי מעורבת בתאונה. רוב מכרי יודעים שאני נהגת מצוינת. גם שלטונות צרפת יודעים את זה כנראה, כי עובדה, הם נתנו לי לנהוג […]

היום הראשון בפריז וכלב אחד

קצת רקע: טופי, הכלב שלנו, כבר בן בערך 12-13 שנים. הוא סוג של טרייר מעורב ושוקל 8 קילו. אנחנו קיבלנו אותו באהבה מהרחוב כשהיה בערך בן 6-7 . למה? כי היתה הזדמנות וכי בדיוק עברנו לגור במושב. יש לו התנהגויות של כלב רחוב וכנראה שהוא אף פעם לא יפסיק להפוך  את  הפח של המטבח עם […]

גיישה צרפתית

נכון, לכאורה אני לא עובדת כאן, כמו עוד הרבה בני/ות זוג של כאלה שנשלחים לרילוקיישן, אבל אנחנו, בני/ות הזוג, עובדים בהרבה מאד עבודות שאין עליהן שכר. למעשה, אנחנו עובדים הרבה יותר קשה אם תשאלו אותי…

איך אומרים פנייה פרסה בצרפתית?

ישראל, גיל 17, לקראת שיעור נהיגה ראשון, מתרגשת, פעם ראשונה ליד ההגה. אני לא אשכח את הפנים הלבנות של המורה לנהיגה כשכמעט וכיסחתי לכל המכוניות החונות את המראה הצדדית… מאז עברו מעל 15 שנים, אני נהגת מאוד זהירה ואחראית, שומרת חוק שזוכרת בכל פעם שנכנסת לרכב את האמירה שנהוגה במשפחתי "להתייחס לכל פעם כאילו היא […]

נפוליאון, שמש, מים וגשרים: ווקאנס בקורסיקה

אחד מהיתרונות  הכרוכים בלהיות על סטאטוס של "אשת חוקר" הוא היכולת להצטרף אליו בכנסים שמתקיימים במיקום אטרקטיבי. כאשר הוא נשלח לסאמרסקול בקורסיקה, הזמנו גם לי כרטיס טיסה. ובזמן שהוא וחבריו הרצו על אוכלוסיות נמלים, אני ישבתי עם הקינדל אל מול הנוף הזה במכון המדעי של Cargèse

עשר סיבות לאהוב את פריז

מסתבר שאני גרה בתוך קלישאה; זו עיר האורות, ויש טענה שזו גם העיר הרומנטית ביותר בעולם. יתכן שזו רק אני שלא מבינה מה רומנטי בעיר כזו או אחרת, למה גדת הסיין היא מוקד פופולרי לצילומי חתונה, או מה רומנטי בלהצטלם מול האייפל כשהוא מנצנץ בלילה – אני עדיין מצטערת שהיינו שם בערב השנה החדשה. ולמה להצטלם מתנשקים […]

אהבתם? עשו לנו לייק!