ארכיוני תגיות: רילוקיישן לציריך

מי צריך דלעת כשיש לפת? על חגיגות ה-Rääbeliechtli בשוויץ

הפעם "חגיגות הלפת", המכונות בפי כל ה- Rääbeliechtli, לא הפתיעו אותנו כבשנה שעברה. בעצם מה יכול כבר להפתיע בלפתות מגולפות עם נרות דלוקים הנישאים על ידי ילדים בכל רחבי העיר? באופן מצער הבנות קלטו שאנחנו כבר משופשפים בתרבות השוויצרית של גילוף לפתות ודרשו גילוף אומנותי. של חזיר. שאלוהים (היהודי) יעזור לי, כי אפילו לצייר חזיר […]

יד ראשונה משוויצרית: העולם המופלא של היד השניה בציריך

למי שכבר כאן ולמי שמגיעה, לעשירה ולענייה – לכולן יש מה לחפש בחנויות היד שנייה של ציריך ועם כזה מגוון ואיכות, קשה לעמוד בפיתוי. בציריך אפשר לרהט את כל הבית ולמלא את המלתחה רק עם חפצים ובגדים יד שנייה והאיכות: שוויצרית! בפוסט הזה תמצאו תשובות לשאלות הבאות: איפה מוצאות ספה? או שמלת כלה? איפה תוכלו […]

"מספיק לדרוש שנהיה שוויץ, כאן לא שוויץ"

אין ספק שיצא לנו הזמן הכי אידיאלי לחופשה בישראל, גם אוגוסט וגם מלחמה. היה כמו שזה נשמע: חם בלהות ואווירה חרא. אווירה קשה של מלחמה הייתה לי גם בשוויץ, אבל לפחות מזג האוויר היה טוב. זה לא הייאוש שנעשה יותר נוח, חוה יקרה, זה מזג האוויר.

על אוכל, השמנה והתמכרויות אחרות בניכר

כשהייתי בת 16 שקלתי 113 קילו. זה לא היה נורא כמו שזה נשמע. למרות שהייתי גבוהה ושמנה בהרבה מרוב האנשים שהכרתי, הייתי מאוד מקובלת חברתית והרגשתי אהובה. עם זאת, אמא שלי, שבחוכמתה של אם אוהבת ידעה שזו בכל זאת התמודדות לא קלה להיות שונה, שלחה אותי לדבר עם רופא המשפחה שלנו על "אני-שמנה-מה-לא-ראית?-מא-שלי-רוצה-שתעזור-לי-לא-להיות-שמנה". הרופא ההוא, […]

מערכת החינוך בשוויץ: ההיית או חלמתי חלום?

יש שני סוגים של לחץ היסטרי  שמאפיין משפחות שעוברות לציריך (או לשוויץ): אלו שלחוצים למצוא דירה ואלו שלחוצים למצוא גנים/בתי ספר לילדים. אנחנו היינו מהסוג השני, אם גם אתן כאלו, אז הפוסט הזה מיועד לכן. נדנדתי והצקתי לכל חברותי, ובמיוחד בשבילכן ויחדיו ערכנו את סקר מוסדות החינוך השוויצרי הראשון מסוגו בעולם הדובר עברית!

שוויץ דוט קום: קישורים שימושיים

רוצות לדעת כל מה שאפשר על שוויץ וציריך בלי לקום מהכסא? להלן הרשימה המלאה, לא רק למי שמתכננת רילוקיישן או הגירה אלא גם לאלו המתגוררות כבר כאן. אם אתן מכירות עוד אתרים חשובים, אנא הוסיפו בתגובות, כך גם נגדיל את המאגר וכך גם לשם שינוי יהיו לי תגובות! פוסט חגיגי לרגל תקופת הנדידה שהחלה זה […]

החתונה השוויצרית שלי

בצהרי יום שבת אביבי, יצאנו, כמנהגנו, לטייל ולנשום אויר הרים שוויצרי צלול כיין. בזכות בעלי חובב הטיולים, הגענו לכפר בשם Morschach. כאשר יצאנו מהאוטו, ראינו אנשים רבים שהולכים בכיוון מסויים, רבים מהם לובשים תלבושות שוויצריות מסורתיות. החלטנו ללכת בעקבותיהם, בתקווה שאולי במקרה נגיע לאיזה פסטיבל או אירוע מעניין.

יגעת ומצאת: תאמין לשוויצרים

מצלמה משוכללת, מפתח לדירה, מפתח למשרד, נעלי ספורט חדשות, שמיכי של בת של חברים, כרטיס לחנייה, תיק של הגן מישראל, שני תיקי גן של שוויץ ובטח עוד דברים שכרגע שכחתי. זה המניין נכון לעכשיו, של הדברים שמשפחתי (בעיקר אני) איבדה בשבעת החודשים שאנחנו פה.

אביב בין שוויץ לישראל

ידוע כי כשאין על מה לדבר, מדברות על מזג האוויר, אז שתדעו לכן שדווקא יש לי הרבה מה לספר אבל הדבר החם ביותר בציריך, תרתי משמע, זה מזג האוויר. נעים! כל כך נעים באביב השוויצרי. הוא כל כך יפה פה האביב שקשה לשבת בתוך המשרד ולהתרכז, הרגליים מבקשות לצאת החוצה, להסניף קצת פריחה ולהתחמם.

אקדח במערכה הראשונה

היסטריה, פנטסיה ואובססיה היו המרכיבים העיקרים, אצלי לפחות, בתקופה שקדמה לנסיעה לרילוקיישן. ההיסטריה נסבה על מה יהיה שם ואיך יהיה שם. היות ואנחנו התעתדנו לנסוע (ואכן נסענו!) לשוויץ, ההיסטריה נסבה בעקר סביב: "מה לעזאזל נעשה עם הילדות בחורף?"

הגירה לשוויץ? קריאה אחרונה לבעלי דרכון אירופאי

לא מזמן שוחחתי עם בחורה ישראלית עם דרכון אירופאי שחשבה לנסות את מזלה בשוויץ, קשקשנו וקשקשנו ובסוף אמרתי לה שיש לי עצה אחת בשבילה: שתגיע בשלוש השנים הקרובות. וגם שתביא איתה מגב כי קשה למצוא פה. אם היינו מדברות לפני ה-9 בפברואר, לא היה עולה בדעתי לתת עצה שכזו. אני מתכוונת להגעה, לגבי המגב זה […]

בית זו בסך הכול קופסא שגרים בה: כל מה (שלא) רציתן לדעת על חיפוש דירות בציריך

"בית זו בסך הכל קופסא שגרים בה, קופסא ולא יותר, אבל על הקופסא הזו אני לא מוותר", ככה "פרפר נחמד" שרים לנו במחשב ואני חושבת לעצמי שברור ששורה כזו לא הייתה נכתבת על ידי שוויצרי. במקרה השוויצרי זה היה משהו כמו: "בית זו בסך הכול קופסא שלקח לי שנים למצוא, אז ברור שאני לא מוותר".

Fraumünster: יום האישה הבינלאומי בציריך

לפני מיליון שנה אני והד"ר שאז עוד היה חסר השכלה גבוהה, עשינו טיול באירופה. היינו זוג צעיר והתגלגלנו לנו באזור סלובניה, אוסטריה, איטליה, גרמניה ומפה לשם יצא שקפצנו ל-24 שעות לציריך. אחד הדברים הבודדים שנחרטו בזיכרוני מעשרים וארבע השעות האלו היה מנזר הנשים (Fraumünster) המפורסם עם ציורי שאגל המקסימים שלו.

אהבתם? עשו לנו לייק!