ארכיוני תגיות: רילוקיישן לצרפת עם ילדים

זה התחיל כבר בחנוכה – הגולה הקטנה בגרון

זה כבר התחיל בסופגניות, הגולה הקטנה בגרון. במסיבת חנוכה של השלישי, בן השנתיים וחצי אחרי שכבר שבועיים הוא שר "סורה חושך על השחור" ובמסיבה הפגין את כישוריו המוסיקליים (מזל שהוא לא מתבסס על הגנטיקה שלי, בקטע הזה). זה התעצם קצת במסע הלפידים

טיול ללה רושל

לפני מספר שנים החלטנו לנסוע עם המשפחה לפארק השעשועים הגדול והמיוחד "פיוטרוסקופ" – פארק אטרקציות שכדאי לבקר בו. פארק עתידני עם אטרקציות מרתקות כמו סחרחרת הרובוטים ו"ארתור והמינימונים" מהסרט. יש שם כל ערב מופע אור קולי צבעוני ומלא אקשן של אש ומים.

פריז. יום שישי בערב.

יום שישי. יום שישי השלושה עשר. הילד לומד עברית עם המורה לעברית. אבל אנחנו לוחצים על המורה שתסיים את השיעור מוקדם, כי אחרת יאחרו למשחק. משחק כדורגל. משחק ידידות בין גרמניה לצרפת באיצטדיון סטאד דה פרנס בסנט דני.

אוף, שוב פעם את?!

שוב פעם אני. היו זמנים בהם ישבתי לי בערבות פיקארדי, בודדה והוגה, עתותי בידי והמקלדת מרקדת בין אצבעותי. הבלוג הזה ספג ממני כמעט הכל, ודרכו גם אתם. ראויה לציון יכולתכם לספוג את שפע הציניות והמרירות שלי על ה"חור" שבו גרנו במשך שנתיים וחצי.

יד שניה, אבל חברתית

ישראל 1993, נערה מטיילת עם חברות בשינקין פינת דיזינגוף, פינת נחלת בינימין. תל אביב במיטבה. לוקחות את קו 24 עד למרכז תל אביב. חורשות את העיר ברגל. מחפשות מציאות. צרפת 2015, עיר פרוור שקטה ליד פריז, מטיילת בין הדוכנים. מחפשת מציאות, עם הילדים (מצא את ההבדלים). מה השתנה? מה הקסם הזה של מכירות יד שניה?

התפכחות

האם אי פעם יצאתם למסיבה ולקחתם איזה עשב או כימיקל? או אפילו עברתם ניתוח בהרדמה מלאה ואתם זוכרים את רגעי ההתאוששות? זה מה שעולה בדעתי כשאני חושבת עכשיו, רגע לפני החזרה הביתה, על מה שעבר עלינו ברילוקיישן הזה.

I have a dream

בעוד חמישה שבועות בדיוק אנחנו חוזרים לארץ, והמוח שלי מפוצץ ברשימות, סידורים, קניות, טפסים, ארגזים, והמון דברים שטרם הספקתי לכתוב בבלוג… אבל מעל הכל, מרחפת שאלת מליון הדולר – "מה תעשי בארץ?" כל עוד נשאלתי את השאלה הזאת בעודי בצרפת, היה קל להתעלם ממנה, כי יש עוד זמן, אבל הופ! הזמן טס כשנהנינו ועכשיו באמת צריך […]

הקלות הבלתי נסבלת של הקיום

סלחו לי יקירי על כך שאני מרבה לבלבל אתכם, רוב הזמן מקטרת, ואז כותבת פוסט על קלות הקיום. מה יש לה זאת? אז הנה אני עושה סדר:

ברוכים הבאים לשנות השמונים

כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב פוסט כזה שמעביר את התחושות שלנו לגבי מה שאנחנו קוראים "החיים בשחור לבן". לא בגלל הדיכוטומיה, אלא בגלל אורח החיים כאן שמזכיר לנו הרבה דברים שהיו תקפים בילדותינו, אך עברו מן העולם (בישראל, לפחות). שלא תתפסו אותי במילה – הטלוויזיה ושאר הגאדג'טים מככבים כאן, אבל מבחינת המודעות (לבריאות, לתזונה […]

חוויה על חושית צרפתית

זכרון ילדות, אני ואבא שלי הולכים לשוק מקומי. אנחנו מגיעים לדוכן הירקות והפירות. אני לא רואה שום דבר, אז המוכר הגבוה לוקח אותי על הידיים ומראה לי את הדוכן. אני מאושרת, על הגובה.  גם בצרפת  יש שווקים והיא מפורסמת בזכותם, ובעיקר בזכות שווקי האוכל שלה. זה מאסט צרפתי – בכל עיירה או כפר קטן מתקיים פעם […]

הסנטר פארק: חופשה משפחתית או סיוט משפחתי

בהתחלה התנגדתי; המחשבה לצאת לחופשה במקום סגור, גם אם שמורת טבע, לא מצאה חן בעיני. אולי בעיני חלק מהאנשים, רעיון החופשה זה לשהות בבריכה בכל יום וכל היום. אני, מעדיפה טיול מאשר חופשה. כלומר: לחקור ולחוות מקומות חדשים. אבל, הילדים לחצו והחצי השני מצא דיל טוב של הרגע האחרון.

נדודי שינה

שתיים בלילה ואני לא נרדמת. אנחנו ישנים בעיר קאלה שבצרפת. בבוקר אנחנו אמורים לחצות את תעלת לה מאנש לכיוון אנגליה בתוך הרכבת.

ועדת קישוט, ועדת בופה והרבה יורו'ז: מסיבת סוף השנה שלנו

הכל התחיל לפני שנתיים. ביקור אחד בגן שעשועים, שנמצא בתוך הפארק שליד הבית, שינה את סדר היום שלי. פגישה עם אחת האמהות מהגן (הציבורי, הצרפתי), שבזמנו היתה גם ראש ועד ההורים של אשכול הגנים. הצעה להשתתף, בהתנדבות כמובן, בפעילות וועד ההורים. ההצעה התקבלה בהתלהבות, אבל גם עם חשש, הם מדברים צרפתית שם, לא? אבל, יצר ההתנדבות […]

אהבתם? עשו לנו לייק!